Page 128 - Step and repeat document 1
P. 128
128׀ איימי הרמון
חלפו יומיים ,ופרן החליטה לנקוט טקטיקה חדשה .היא כתבה
באותיות מוקפדות:
אהבה איננה אהבה,
המשתנה במוצאה שינוי,
או מתבטלת מלב ברצות המבטל:
לא ולא ,היא סימן־עד ,הצופה בסערה,
ולעולם איננו נד .סונטה 116
שייקספיר .אמברוז ידע למה ציטטה את הקטע הזה .זו הייתה אחת
הסונטות האהובות עליו ,כך אמר לה .שיבין מזה מה שיבין .ייתכן
שייאנח ויגלגל עיניים ,חושש שהיא תרדוף אחריו עם לשון בחוץ,
אבל אולי הוא יבין מה היא מנסה לומר .האנשים שאהבו אותו ימשיכו
לאהוב אותו ,והאהבה או החיבה שלהם לא תשתנה רק משום שהמראה
השתנה .אולי הוא יתנחם בידיעה שיש דברים שאינם משתנים.
פרן עזבה את המשמרת שלה באותו לילה בלי לראות אותו ,סגרה
את החנות בלי להעיף מבט .כשהגיעה למחרת ,הלוח היה נקי .מבוכה
עלתה בה ,אבל היא בלמה אותה .זה לא היה קשור אליה .לפחות
אמברוז ידע שלמישהו אכפת.
ולכן היא ניסתה שוב ,ממשיכה עם סונטה מספר ,116שהייתה גם
החביבה עליה מאז שליידי ג'זבל שילבה אותה במכתבה לקפטן ג'ק
קבנדיש ,באחד הרומנים הראשונים שכתבה פרן ,הליידי והפיראט.
היא השתמשה הפעם במרקר אדום ,וכתבה את המילים בכתב היפה
ביותר שלה.
האהבה איננה שוטה של הזמן
חרף הלחיים הסמוקות ושפתי השושנים,
בהינף חרמשו המכניע
