Page 132 - Step and repeat document 1
P. 132
132׀ איימי הרמון
החוצה כשהיה עדיין חושך ,והולך הביתה בלי שייראו אותו ,בדיוק
כפי שרצה.
במשך זמן רב ,אף אחד לא ידע שהוא עובד במאפייה שוב .אבל
פרן סגרה את החנות חמישה לילות בשבוע ,ובמשך שעה או שעתיים
אחרי שהגיע לעבודה ,ברוב הלילות ,אמברוז ופרן היו לבד בחנות.
מדי פעם היה לקוח אקראי מגיע ברגע האחרון לקנות קרטון חלב או
מצרכי מכולת ,אבל מהשעה תשע בערך ועד אחת־עשרה היה שקט.
לא עבר זמן רב ופרן ראתה אותו במטבח ,על אף שניסה להישאר
מחוץ לטווח ראייתה.
הוא צפה בה הרבה לפני שהיא קלטה שהוא שם .היא הייתה נערה
שקטה; שיערה היה הדבר הקולני ביותר שהיה בה ,כתר לוהט ,פרוע,
על פנים מאופקות .היא הניחה לו לצמוח מאז ראה אותה בפעם
האחרונה ,והוא היה תלוי בתלתלים ארוכים עד לאמצע גבה.
והיא כבר לא הרכיבה משקפיים .השיער הארוך והמשקפיים
החסרים הפתיעו אותו באותו הלילה ,ליל תאונת האופניים .וכמובן
שהוא ניסה לא להסתכל עליה ישירות כדי שהיא לא תסתכל עליו
ישירות.
עיניה היו עמוקות ,בצבע חום רך ,ונמשים פזורים קישטו את
אפה הקטן .הפה שלה היה קצת חסר פרופורציה לעומת גודל פניה.
בבית הספר ,כשהיא הרכיבה גשר ,השפה העליונה שלה נראתה כמעט
קומית ,כמו מקור של ברווז הנמתח על שיניה הבולטות .כעת הפה
שלה היה כמעט חושני ,שיניה ישרות ולבנות ,חיוכה רחב וצנוע .היא
הייתה נעימה ברוגע שלה ,יפה שלא מעלה בדעתה שהיא יפה ,לחלוטין
לא מבינה שבשלב מסוים בין המגושמות לבגרות ,היא הייתה לבחורה
מושכת שמסובבת אחריה מבטים .חוסר המודעות שלה לעובדה זו,
הפכה אותה למושכת עוד יותר.
אמברוז התבונן בה ,לילה אחר לילה ,ממקם את עצמו במקום שבו
יוכל לצפות בה בלי הפרעות .והוא תהה יותר מפעם אחת איך בעבר
הצליח בקלות כזו ,לסלק אותה ממנו .רגעים כאלה העלו בו געגוע
נואש לפרצוף שראה במראה בעבר ,בתקופה שבה התייחס לפרצופו
