Page 133 - Step and repeat document 1
P. 133
לעשות פרצופים ׀ 133
כמובן מאליו .פנים שפילסו את דרכו ללב כל נערה שרצה .פנים
שללא ספק היו מושכות אותה אליו ,כפי שנמשכה אליו בעבר .אבל
אלה היו פנים שלא יהיו לו עוד ,והוא גילה שהוא אבוד בלעדיהן .ולכן
הוא רק צפה בה.
היא תמיד החזיקה ספר מוחבא בצד הקופה שעליה הייתה
אחראית ,ותמיד הייתה מסיטה את תלתליה הארוכים אל מאחורי
כתפה השמאלית ,מפתלת אותם סביב אצבעותיה כשקראה .כשהשעה
הייתה מאוחרת ,הקונים היו מעטים ,והיה זמן בין קונה לקונה ,לא
היה לה הרבה מה לעשות מלבד להעביר דפים ולסלסל את תלתליה
האדמוניים.
עכשיו היא כתבה לו פתקים שבהם שרבטה משחקי מילים ואת
שייקספיר ,בדיוק כפי שעשתה כשהיו בי"ב ,כשהתחזתה לריטה.
הוא כל כך כעס אז ,כשגילה .אבל היא הייתה כל כך מתוקה ,והיה
ברור שהיא מצטערת ,כשהתנצלה .לא היה קשה לראות שהיא
מאוהבת בו בטירוף .קשה להמשיך לכעוס על מישהי שאוהבת
אותך .ועכשיו היא שוב התחילה עם זה .אבל הוא לרגע לא חשב
שהיא באמת אהבה אותו .היא עדיין אהבה את אמברוז הישן .היא
הסתכלה עליו בכלל? באמת הסתכלה עליו? היה חשוך בלילה ההוא
שבו היא עלתה עליו עם אופניה .היא השתנקה בבהלה כשראתה את
פניו .הוא שמע אותה ,חזק וברור .אז מה היא זוממת עכשיו? כעס
עלה בו מחדש ,רק מלחשוב על זה שוב .אבל לפני שהלילה נגמר,
הוא שוב התחיל להרגיש כמו מטומטם .אז הוא הלך אל הלוח הלבן
וכתב את המילים.
חמור או מטומטם
הוא חשב שאביו יתנגד אולי לכך שהמילה מטומטם תיכתב על
הלוח הלבן של המאפייה ,אבל לא חשב שמילה אחרת תתאים כאן.
שייקספיר לא יעשה את העבודה הפעם .וגם ,לא היה לו מושג אם
הדמויות של שייקספיר אי פעם התחננו לסליחה מג'ינג'יות יפות
