Page 129 - Step and repeat document 1
P. 129

‫לעשות פרצופים  ׀  ‪129‬‬

                      ‫המצפן מופיע‪:‬‬
             ‫האהבה לא משתנה ואיננה חולפת‬

                      ‫שעות ושבועות‪,‬‬
‫היא קבועה ויכולה גם עד קצה האבדון‪ .‬שני אדונים מורונה‬

          ‫"אלה אשר לא אוהבים‪ ,‬הם אלה שאינם מראים‬

                                    ‫אהבה‪ — ".‬המלט‬

‫שייקספיר היה מרוח על הלוח באותיות דפוס‪ ,‬למחרת אחר הצוהריים‪.‬‬
‫כל אותו היום פרן התחבטה‪ .‬מן הסתם‪ ,‬אמברוז לא הרגיש‬
‫שמקבלים אותו בבית בזרועות פתוחות‪ .‬היא תהתה למה‪ .‬אנשים‬
‫רצו לערוך לכבודו מצעד‪ ,‬לא? והמאמן שין וביילי באו לראות אותו‬
‫ונדחו‪ .‬אולי אנשים רצו לראות אותו‪ ...‬אבל אולי הם חששו‪ .‬או שאולי‬
‫זה כאב מדי‪ .‬העיירה הייתה מזועזעת‪ .‬אמברוז לא ראה כמה הרוסה‬
‫הייתה האנה לייק‪ ,‬כשהגיעה הבשורה המרה‪ .‬סופת טורנדו הצליפה‬
‫ברחובות העיר‪ ,‬משטחת משפחות וחברים‪ .‬אולי אף אחד לא היה איתו‬
‫בתקופה האפלה ביותר שלו‪ ,‬משום שהם התבוססו בשעות האפלות‬

                                                          ‫של עצמם‪.‬‬
‫פרן בילתה את חצי השעה שהייתה הפסקת הערב שלה‪ ,‬בניסיונות‬
‫למצוא תגובה הולמת‪ .‬יכול להיות שדיבר עליה? הוא בטוח לא רצה‬
‫לראות אותה‪ .‬המחשבה שאולי הוא אכן התכוון אליה‪ ,‬העניקה לה‬
‫אומץ להיות נועזת בתשובתה‪ .‬הוא יכול להטיל ספק בעיירה‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא יוכל לטעון שלא אכפת לה‪ ,‬לפרן‪ .‬זה היה קצת מוגזם‪ ,‬אבל‬

                                                 ‫זה היה שייקספיר‪.‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134