Page 579 - IYUN
P. 579
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) תקעט עיון ההלכה סימי שדמ -דיי ההולר במדבר בשבת
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) מנפץ וחייב .אבל המנפץ גבעולי פשתן וקנבוס ,חייב משום דש ,שהרי מוציא
הפשתן והקנבוס מן הגבעולין.
ב .הטווה( :א) שיעורו -הטוה אורך ד' טפחים מכל דבר הנטוה ,חייב .אחד הטוה את
הצמר או פשתן או נוצה או שערות או גידין וכן כל כיוצא בזה.
(ב) הטוה בידו -לאו דוקא בכלי ,אלא אפילו אם טוה בידים[ ,שכך הדרך לטוות ,כמו
שטוין הנשים בידים על שפינדי"ל] ,ומקרא מלא הוא "בידיה טוו".
(ג) הלוקח חוטין ושוזר אותם -ג"כ חייב משום טווה .וכן העושה הלבדין.
ג .העושה שני בתי נירין( :א) העושה נפה וכד' ,או שארג מטה בחבלים ,וה"ה בקש
ובכל דבר -ה"ז תולדת עושה נירין.
(ב) השיעור בזה -משיעשה שני בתים חייב ,ופירש"י דהנך לאו נירין ממש ,אלא
שמשרשר ומרכיב חוט אחד בשתי מלמטה ואחד מלמעלה ומעמיד השתי בהן
כתיקונו.
ד .מיסך ואורג( :א) המלאכה -דרך האורגין שמותחין החוטין תחלה באורך היריעה
וברחבה ,ושנים אוחזין זה מכאן וזה מכאן ואחד שובט בשבט על החוטין ומתקן
אותם זה בצד זה עד שתעשה כולה שתי או ערב .ומתיחת החוטין כדרך האורגין
נקרא מיסך ,וכשכופלין אותה ומתחיל להכניס השתי בערב נקרא אורג.
(ב) האם חייב בכל דבר -אחד האורג בבגד או בקנים ,או שעושין חלונות מחתיכת
עץ כמו שעושין לסכך עליו ,או בשערות או בכל דבר ,חייב.
(ג) השובט על החוטין עד שיתפרקו ויתקנם – ה"ז תולדת מיסך.
(ד) המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה -ה"ז תולדת אורג.
(ה) הקולע נימין ושערות וכל דבר -ה"ז תולדת אורג וחייב ,וה"מ בתלוש.
(ו) הקולע שערות ראש במחובר -אינו כאורג ,דאין דרך אריגה במחובר בראש,
וגם אין סופה להתקיים ,אבל עכ"פ איסור יש בזה לקלוע או להתיר קליעתו,
וכדלעיל בסימן ש"ג סכ"ו ע"ש במ"ב.
ה .הפוצע שני חוטין ,מהו( :א) – לרמב"ם שמוציא השתי מן הערב או להיפוך,
ולראב"ד שחתך שני חוטין אחר האריגה מן המסכת חייב.
(ב) הפרדת החוטין בגד פשתן -צריכין רופאי ישראל ליזהר כשצריכין חוטין
מפורדין ליתן על המכה ולוקחין חתיכת בגד פשתן ומפרידין החוטין והוי מלאכה
דאורייתא.
הולך
במדבר
(שמד)
