Page 574 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקעד‬

‫סימן שמג – דיני קטן בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ להפרישו‪:‬‬
‫א‪ .‬בעושה איסורים בשביל גדול ‪ -‬צריך למחות בידו‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיוב בי"ד להפרישו בהגיע לחינוך ‪ -‬אין מצווין להפרישו‪ ,‬דלא שייך חנוך לבי"ד‬
‫אלא לאב בלבד (שו"ע)‪ .‬הגה‪ :‬וי"א דכל זה בקטן דלא הגיע לחינוך‪ ,‬אבל הגיע‬
‫לחינוך צריכים להפרישו (רמ"א)‪ .‬ועי' בח"א דלענין איסורא דאורייתא יש להחמיר‬
‫כדעה זו‪ .‬וע"כ אם העו"ג רוצה להאכיל לקטן ישראל שהגיע לחינוך דבר שאסור‬
‫מדאורייתא‪ ,‬מוטל גם על אחרים למחות בידו‪ ,‬אבל בדבר שאיסורו מדרבנן אין‬

‫מוטל רק על האב‪[ .‬משהוא בר הבנה]‪{ .‬ס"ק ז ואות טו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיוב האב להפרישו‪( :‬א) בדאורייתא ‪ -‬אביו מצווה לגעור בו להפרישו (שו"ע)‪,‬‬
‫דאפילו לחנך בניו ובנותיו במצות הוטל עליו כדכתיב חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬וכ"ש‬

‫להפרישם מאיסור דמוטל על האב‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫(ב) בדרבנן ‪ -‬באמת אפילו מאיסורא דרבנן חייב להפריש כמו דצריך לחנכו‬
‫במצות דרבנן‪[ .‬ופעמים שאי"צ להפרישו ואך ליתן לו לכתחלה מותר‪ ,‬דהיינו בשצריך לכך‪,‬‬

‫וכגון רחיצה וסיכה ביו"כ]‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫(ג) שמע בנו ובתו הקטנים שמדברים לשה"ר ‪ -‬פשוט דמצוה לגעור בהם‬

‫ולהפרישם מזה‪ ,‬וכן ממחלוקת ושקר וקללות‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיוב אמו ‪ -‬יש מאחרונים שסוברין דמצות חינוך מוטל גם על האם‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא הפרישו האב‪ ,‬האם בי"ד מוחין בידו‪( :‬א) באיסור דרבנן ‪ -‬אין ב"ד מוחין בידו‪.‬‬

‫{ס"ק ג}‪.‬‬
‫(ב) בדאורייתא ‪ -‬מוחין ביד האב להפרישו‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיעור החינוך‪( :‬א) במצוות עשה ‪ -‬בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו בכל דבר לפי‬
‫ענינו‪ ,‬כגון‪ ,‬היודע מענין שבת‪ ,‬חייב להרגילו לשמוע קידוש והבדלה‪ .‬היודע‬
‫להתעטף כהלכה‪ ,‬חייב בציצית וכנ"ל בסימן י"ז‪ .‬וכן כל כיו"ב בין במ"ע של תורה‬

‫בין בשל ד"ס‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫(ב) בל"ת ‪ -‬בין של תורה בין של דבריהם‪ ,‬בכל תינוק שהוא בר הבנה‪ ,‬שמבין‬

‫כשאומרים לו שזה אסור לעשות או לאכול‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬