Page 577 - IYUN
P. 577

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שדמ ‪ -‬דיי ההולר במדבר בשבת תקעז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬          ‫סימן שדמ ‪ -‬דין ההולך במדבר בשבת‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף א‬

                                                                                                                                                                          ‫א[ אינו יודע מתי הוא שבת [ואינו יכול לברר[‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬מאימתי מונה שבעה ימים ‪ -‬מיום שנפל בלבו הספק מתי הוא שבת‪ ,‬ואותו היום‬

                                                                                                                                                                   ‫גופא הוא יום א' למנין ששת ימי החול‪{ .‬שו"ע וס"ק ב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬כיצד מקדש‪ ,‬ומדוע – (א) ביש לו יין ופת ‪ -‬מקדש השביעי בקידוש והבדלה‬
                                                                                                                                          ‫(שו"ע)‪ .‬דהיינו שעושה קידוש על הפת והיין כדין‪ .‬ותקנו חכמים זה לזכרון שלא‬
                                                                                                                                          ‫תשתכח תורת שבת ממנו‪[ .‬הכונה בזה לתרץ האיך התירו לו לברך ברכת קידוש והלא על‬

                                                                                                                                                                                     ‫כל פנים מידי ספיקא לא נפקא {אות ב}]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) ואם אין לו יין ופת ‪ -‬יקדש ע"י התפלה‪ ,‬דהא התפלה הוא מתפלל של שבת‬
                                                                                                                                          ‫ביום זה‪ ,‬ויוצא בזה מדאורייתא‪ ,‬אפילו אם היום הוא באמת שבת‪ .‬וגם יבדיל‬

                                                                                                                                               ‫בתפלה שאומר אתה חוננתנו‪ ,‬ויוצא בזה ע"פ הדחק מצות הבדלה‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬עשיית מלאכה‪( :‬א) ביש לו ממה להתפרנס ‪ -‬היינו אפילו אין לו כי אם לחם‬
                                                                                                                                          ‫בעלמא‪[ ,‬דהיינו מכספו שיש לו או שיוכל למכור איזה חפץ‪ ,‬או שיוכל להשיג בהקפה מבני‬

                                                                                                                                          ‫השיירא עד שיגיע למקום ישוב או במתנה מאצלם‪ ,‬דכל טצדקי דאית ליה שלא יצטרך לחלל‬

                                                                                                                                          ‫שבתות וכן לעבור שאר עבירות מחוייב לעשות‪{ .‬ס"ק ה ואות ה}]‪ ,‬שוב אסור לעשות‬
                                                                                                                                          ‫מלאכה להשתכר בשביל תבשיל‪ ,‬דהלא אין כאן פקוח נפש‪{ .‬ס"ק ד}‪ .‬דהא כל יום‬
                                                                                                                                          ‫הוא ספק שבת‪[ ,‬ואף על גב דרוב הימים הוא ימי חול‪ ,‬זה מקרי קבוע דהא יום שבת מנכר לכל‬

                                                                                                                                                                                                           ‫הוא]‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) כשיכלה מה שיש לו ‪ -‬יעשה מלאכה בכל יום‪[ ,‬אפילו ביום שמקדש בו]‪ ,‬כדי‬
                                                                                                                                          ‫פרנסתו מצומצמת (שו"ע)‪ .‬שאינו רשאי להשתכר ממלאכה יותר‪ .‬ואפילו ביום‬
                                                                                                                                          ‫הששי שלו כדי להכין על יום השביעי שלו שלא יצטרך לעשות בו מלאכה‪ ,‬ג"כ‬
                                                                                                                                          ‫אסור‪ ,‬דשמא היום הוא יום שבת ולמחר יהיה יום חול‪ ,‬ואיך יחלל בדבר שאינו‬
                                                                                                                                          ‫נוגע לפקו"נ‪ .‬אבל כדי פרנסה מותר‪ ,‬שנוגע לפקו"נ‪ ,‬שאם לא יעשה מלאכה ימות‬

                                                                                                                                                                                                   ‫במדבר ברעב‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) בדיעבד אם הרויח ביום אחד יותר מפרנסתו ‪ -‬אסור לו למחר לעשות מלאכה‬

                                                                                                                                                                                         ‫עד שיכלה מה שיש לו‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬הליכה‪ ,‬מהו השיעור שמותר לילך בכל יום‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לילך בכל יום (שו"ע)‪ ,‬אפי'‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   572   573   574   575   576   577   578   579   580   581   582