Page 572 - IYUN
P. 572
עיון ההלכה תקעב
סימן שמב -בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו
חז"ל משום גזירה
סעיף א
א[ אופני ההיתר:
א .בקרובים לבוא לידי מלאכה גמורה מדאורייתא ,כגון להעביר פחות פחות מד"א -
גזרו עליהן ביה"ש אף לצורך מצוה ,והטעם משום דהם קרובים לבוא לידי מלאכה
גמורה דאורייתא גזרו בהם טפי[ .וכן הרבה פוסקים סוברים דאין מערבין עירובי תחומין
ביה"ש אף שהוא לצורך מצוה]{ .ס"ק א}.
ב .מלאכה שאינה צריכה לגופה -חמור משאר איסור דרבנן ,ואסור בכל גווני ביה"ש,
[אף אם נימא דעצם איסורו הוא דרבנן ,וכ"ש דלהרמב"ם הוא דאורייתא]{ .ס"ק א ואות ב}.
ג.קבל עליו שבת -אם קבל עליו שבת [כגון ע"י מזמור שיר ליום השבת או לכה דודי בזמנינו],
מבואר לעיל בסימן רס"א שאפילו הוא מבע"י ואפילו אם רק הצבור קבלו עליו
שאז חל עליו שבת בע"כ ,אסור לו לעשות כל שבות בעצמו אפילו לדבר מצוה.
אם לא ע"י עו"ג.
ד .בבין השמשות של מוצאי שבת -במ"א נסתפק דאפשר דהשו"ע מיירי רק בע"ש
ושאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקעה קדושה .ובח"א כתב
להחמיר .והבית מאיר הכריע דמדינא אין חילוק ,ואף במו"ש ביה"ש מותר שבות
לצורך מצוה .ונראה דבמו"ש יש להחמיר עד סמוך לצה"כ שאז הוא ביה"ש דר'
יוסי זמן מועט מאד מאד .וכן בספר בית מאיר גופא מסיים דמ"מ יש להחמיר
במו"ש עד ציה"כ משום דאין אנו בקיאין בזמן ביה"ש{ .ס"ק ב ועי' ד"ה בין}.
ה .בספק אם הגיע זמן ביה"ש -בודאי אסור[ ,דספק חסרון ידיעה לאו ספק הוא כמ"ש
הפמ"ג בסימן רס"א]{ .ד"ה בין}.
ב[ צורך מצוה:
א .לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר -מותר (שו"ע).
ב .להוריד מהאילן עירוב שעשה -מותר (שו"ע) ,וחשיב צורך מצוה אף שא"צ לזה
עתה כ"כ בשבת ,משום דמתחלה אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה,
