Page 567 - IYUN
P. 567
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שמ -כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקסז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סעיף יב
ה .הנותן זרע פשתן או שומשמין וכיו"ב במים ,ומ"ט -חייב משום לש ,מפני
שמתערבים ונתלים זה בזה (שו"ע).
סעיף יג
טז[ קורע:
א .שבירת חרס וקריעת נייר( :א) באינו מקפיד על המידה -אין שוברים החרס ואין
קורעין הנייר[ ,כדי להניח עליהם וכה"ג] ,מפני שהוא כמתקן כלי (שו"ע)[ .ובדף שנקרע
ממנו הניר הזה אינו מתקנו כלל ,ואי"ז בכלל קורע ע"מ לתקן{ .ד"ה אין}].
(ב) במקפיד על המידה -יש בו גם משום מחתך {ס"ק מא}.
ב .קורע נייר לקרעים כדי לקנח בהן או לשאר איזה תשמיש -חייב משום קורע ,שהוא
קורע ע"מ לתקן{ .ס"ק מא ועי' ד"ה אין}.
ג .האם יש לחלק בין דבר הנתפר ונארג שנתדבק מגופים רבים ,לדבר שהוא מגוף
אחד -רצה אחד מן האחרונים להוציא דלא שייך קריעה כ"א בדבר הנתפר ונארג
שנתדבק מגופים רבים וכעין שהיה ביריעות ,אבל לא בדבר שהוא מגוף אחד כמו
עור ונייר ,וזה אינו דמבואר בירושלמי בהדיא דבעור שייך ג"כ קריעה{ .ד"ה אין}.
ד .כשקורע איזה דבר מהבגד מן הצד וכונתו לתקן ,והחתיכה הנקרעת לא יתוקן בזה
כלל -לא שייך שם קורע ע"מ לתקן כ"א כשקורע איזה דבר באמצע והוא צריך
לתיקון שניהם ,וכעין שהיה במשכן שיריעה שנפל בה דרנא קורעין בה ותופרין
אותה ,שהקריעה היתה לצורך תועלת כל היריעה[ .וכשקורע בחמתו דמחייב הרמב"ם
הטעם משום דמטיב בזה לעצמו שמשכך חמתו הוי כאלו מתקן כל גוף הבגד] .משא"כ
כשקורע איזה דבר מהבגד מן הצד וכונתו לתקן בזה את הבגד שהיה ארוך או
מקולקל בשפתו והחתיכה הנקרעת לא יתוקן בזה כלל ,לא שייך בזה שם קורע
ע"מ לתקן .וצ"ע {עי' ד"ה אין}.
ה .כשהתיקון רק בחתיכה -אין זה בכלל קורע ע"מ לתקן ,ותלוי הדבר רק לפי התקון
שנעשה בחתיכת הנייר שחתכו{ .ד"ה אין}.
ו .כשהתיקון מנכר תיכף בעת הקריעה גופא -לשיטת רש"י לא שייך בזה שם קורע
כלל ,כיון דעושה כלי בקריעתו .ויכול להיות דלרש"י יש בזה איסור דאורייתא של
מכה בפטיש{ .ד"ה אין}.
הולך
במדבר
(שמד)
