Page 569 - IYUN
P. 569
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שמ -כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקסט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ב .האם השיעור הוא ב' תפירות או כל דבר לפי תיקונו -מסתברא דשעורו ג"כ כמו
בתופר ,דהיינו שעור ב' תפירות לחיוב .דלא מצינו חילוק בתפירה בין בגד עור
לבגד אחר ,ובכולם בעינן שיעורא לענין חיוב ,וה"ה לענין דיבוק{ .ס"ק מב וד"ה
וחייב}.
יח[ מפרק:
א .המפרק נירות או עורות דבוקים שלא ע"מ לתפור או לדבק -אף שלא נתכוין
בזה כדי לדבקם עוד ביותר ,מ"מ חייב משום קורע ,דלא בעינן בקורע דוקא ע"מ
לתפור אלא בשביל איזה תיקון כדי שלא יהיה מקלקל ,ואם מכוין לקלקל בלבד
פטור ואסור לכתחלה ככל מקלקלין דשבת{ .שו"ע וס"ק מג ועי' ד"ה ולא}.
ב .שיעורו -יש לעיין ,דחיובו הוא משום קורע ואף דלא היה ע"מ לתפור ,משום דכיון
דדעתו לאיזה דבר צורך ולא לקלקל חשיב כע"מ לתפור או בקורע בחמתו [לדעת
הרמב"ם] ,אם שייך בזה ג"כ השעור כדי לתפור ב' תפירות ,או דילמא כי אמרינן
בקורע שעור זה ה"מ היכא דחיובו הוא משום שכונתו היה כדי לתפור ע"כ
אמרינן דבפחות משעור זה לא חשיב ,משא"כ היכא דחיובו הוא משום שכונתו
הוא בשביל איזה תיקון אחר ,כגון בעניננו שצריך שיהיה הנייר והעור חלוק ,או
בקורע בחמתו שהוא כדי ליישב את דעתו ,או בכל קורע שהוא ע"מ לתקן ,כל
שיש בו התיקון שהוא מכוין בו חייב ,ולא תליא בשעור זה .וצ"ע{ .עי' ד"ה וחייב}.
ג .כשהדיבוק לא נעשה לקיום ,האם יש בו משום קורע -היכא שנדבקו הדפין להדדי
ע"י שעוה או בשעת הקשירה ,מותר לפתחן ,דנעשה ממילא בלא מתכוין לפיכך
אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע[ .ולקרוע מחדש דפי ספר שלא נחתכו מבעוד
יום ,יש בהן חיובא ,ואפי' ע"י א"י אסור] {ס"ק מה}.
ד .אינו מתכוין( :א) נסתבכו בגדיו בקוצים -מפרישן בצנעה ובנחת שלא יקרע ,ואם
נקרע נקרע{ .ס"ק מה}.
(ב) ללבוש בגדים חדשים -מותר ואם נקרע נקרע ,שאינו מתכוין לקריעה{ .ס"ק
מה}.
(ג) פציעת אגוזים במטלית -פוצעין אגוזים במטלית [היינו שמכה על המטלית כדי
לשברם] ואינו חושש שמא תקרע{ .ס"ק מה}.
הולך
במדבר
(שמד)