Page 569 - IYUN
P. 569

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שמ ‪ -‬כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקסט‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫ב‪ .‬האם השיעור הוא ב' תפירות או כל דבר לפי תיקונו ‪ -‬מסתברא דשעורו ג"כ כמו‬
                                                                                                                                          ‫בתופר‪ ,‬דהיינו שעור ב' תפירות לחיוב‪ .‬דלא מצינו חילוק בתפירה בין בגד עור‬
                                                                                                                                          ‫לבגד אחר‪ ,‬ובכולם בעינן שיעורא לענין חיוב‪ ,‬וה"ה לענין דיבוק‪{ .‬ס"ק מב וד"ה‬

                                                                                                                                                                                                                  ‫וחייב}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                           ‫יח[ מפרק‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬המפרק נירות או עורות דבוקים שלא ע"מ לתפור או לדבק ‪ -‬אף שלא נתכוין‬
                                                                                                                                          ‫בזה כדי לדבקם עוד ביותר‪ ,‬מ"מ חייב משום קורע‪ ,‬דלא בעינן בקורע דוקא ע"מ‬
                                                                                                                                          ‫לתפור אלא בשביל איזה תיקון כדי שלא יהיה מקלקל‪ ,‬ואם מכוין לקלקל בלבד‬

                                                                                                                                                    ‫פטור ואסור לכתחלה ככל מקלקלין דשבת‪{ .‬שו"ע וס"ק מג ועי' ד"ה ולא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬שיעורו ‪ -‬יש לעיין‪ ,‬דחיובו הוא משום קורע ואף דלא היה ע"מ לתפור‪ ,‬משום דכיון‬
                                                                                                                                          ‫דדעתו לאיזה דבר צורך ולא לקלקל חשיב כע"מ לתפור או בקורע בחמתו [לדעת‬
                                                                                                                                          ‫הרמב"ם]‪ ,‬אם שייך בזה ג"כ השעור כדי לתפור ב' תפירות‪ ,‬או דילמא כי אמרינן‬
                                                                                                                                          ‫בקורע שעור זה ה"מ היכא דחיובו הוא משום שכונתו היה כדי לתפור ע"כ‬
                                                                                                                                          ‫אמרינן דבפחות משעור זה לא חשיב‪ ,‬משא"כ היכא דחיובו הוא משום שכונתו‬
                                                                                                                                          ‫הוא בשביל איזה תיקון אחר‪ ,‬כגון בעניננו שצריך שיהיה הנייר והעור חלוק‪ ,‬או‬
                                                                                                                                          ‫בקורע בחמתו שהוא כדי ליישב את דעתו‪ ,‬או בכל קורע שהוא ע"מ לתקן‪ ,‬כל‬
                                                                                                                                           ‫שיש בו התיקון שהוא מכוין בו חייב‪ ,‬ולא תליא בשעור זה‪ .‬וצ"ע‪{ .‬עי' ד"ה וחייב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬כשהדיבוק לא נעשה לקיום‪ ,‬האם יש בו משום קורע ‪ -‬היכא שנדבקו הדפין להדדי‬
                                                                                                                                          ‫ע"י שעוה או בשעת הקשירה‪ ,‬מותר לפתחן‪ ,‬דנעשה ממילא בלא מתכוין לפיכך‬
                                                                                                                                          ‫אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע‪[ .‬ולקרוע מחדש דפי ספר שלא נחתכו מבעוד‬

                                                                                                                                                                             ‫יום‪ ,‬יש בהן חיובא‪ ,‬ואפי' ע"י א"י אסור] {ס"ק מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬אינו מתכוין‪( :‬א) נסתבכו בגדיו בקוצים ‪ -‬מפרישן בצנעה ובנחת שלא יקרע‪ ,‬ואם‬

                                                                                                                                                                                                  ‫נקרע נקרע‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) ללבוש בגדים חדשים ‪ -‬מותר ואם נקרע נקרע‪ ,‬שאינו מתכוין לקריעה‪{ .‬ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                   ‫מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) פציעת אגוזים במטלית ‪ -‬פוצעין אגוזים במטלית [היינו שמכה על המטלית כדי‬

                                                                                                                                                                             ‫לשברם] ואינו חושש שמא תקרע‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   564   565   566   567   568   569   570   571   572   573   574