Page 573 - IYUN
P. 573
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שמב -ביי השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז"ל משום גזירה תקעג
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ואם יהיה אסור להורידו ולהביאו אצלו לא יחול עירובו ,והלכך צורך מצוה היא.
{ס"ק ג}.
ג .להוציא מהכרמלית עירוב שעשה -מותר (שו"ע) ,דהוא התכוין לקנות שביתה
ברה"ר או ברה"י הסמוך אצל הכרמלית ,ואם לא יהיה רשאי ביה"ש שהוא זמן
חלות עירוב להוציא מהכרמלית להביאו אצלו ,לא יחול עירובו ולכן שרי{ .ס"ק ד}.
ד .טרוד ונחפז( :א) טעם ההיתר -דמן הסתם נצרך לו צורך הרבה ושעת הדחק הוא.
ובבאור הגר"א משמע מיניה דהיינו כשהוא שעת הדחק גדול כגון שרוצה לערב
מפני שהוא טרוד ונחפז לברוח מפני כותי .ומהאחרונים משמע דטעם ההיתר
הוא מפני שאם לא יתירו לו נמצא שהוא מצטער בשבת{ .ס"ק ה ואות ד ועי' ד"ה
וכן}.
(ב) בהפסד מרובה -לא גזרו{ .עי' אות ה}.
(ג) צורך גדול -אפשר דהוא הדין{ .אות ה}.
(ד) דבר צורך שיתוסף לו עונג – דבר שהוא צורך שבת אף שאפשר לו בלעדם
ורק שיתוסף לו עונג ,חשיב צורך מצוה ,וממילא מותר{ .ד"ה מותר בין השמשות}.
ג[ אמירה לנכרי:
א .אמירה ביה"ש שידליק תיכף לצורך שבת -מותר לומר בין השמשות לא"י להדליק
לו נר תיכף ביה"ש לצורך שבת{ .שו"ע וס"ק ז}.
ב .מהו צורך שבת -לאו דוקא לצורך סעודה מתיר המחבר ,דה"ה אם מבקשו שידליק
בחדר שישן שם ג"כ יש להקל ,משום דהוא טרוד ומצטער מזה .ובאמת נראה
שיש להתיר אף אם אינו טרוד מזה ,כיון שהוא מתענג בזה בשבת הוי צורך מצוה.
{ס"ק ז ועי' אות ח}.
ג .לבקשו שידליק אח"כ בשבת -אסור ,אפילו אם בקשו מבע"י [וכמבואר לעיל בסימן
ש"ז ס"ב] .דאין חילוק באמירה לאינו יהודי בין אם אומר לו בשבת או קודם שבת
שיעשה בשבת[ ,ומה שהוא דבר מצוה ,המחבר לא סבירא ליה לחלק בזה ,וכמבואר בסימן
ש"ז סעיף ה]{ .ס"ק ז ואות ז}.
הולך
במדבר
(שמד)
