Page 17 - 10422
P. 17
1
אז זה הקטע של ימים שהורסים לך לגמרי את החיים.
הם מתחילים כמו כל יום אחר .את לא קולטת שהעולם שלך
עומד להתפוצץ למיליון חתיכות נוראות ואיומות ומעלות עשן
עד שמאוחר מדי.
ביום שישי האחרון של כיתה ט' אני מתעוררת כרגיל בחמש
בבוקר בחדר שלי במגורים .אני קמה בשקט כדי לא להפריע
לשותפות שלי לחדר ,לובשת ביקיני ויוצאת אל הים.
אני אוהבת את הקמפוס בשעות הבוקר המוקדמות .חזיתות
הבטון הלבנות של הבניינים נצבעות ורוד וטורקיז באור הזריחה.
המדשאה של הכיכר המרובעת ריקה חוץ משחפים ומשקנאים
שמנהלים מלחמה נצחית על פירורי החטיפים שהשאירו
תלמידים .לאוויר יש ריח של מלח ים ,עצי איקליפטוס ומאפי
קינמון טריים שנאפים בקפיטריה .הרוח הקרירה של דרום
קליפורניה עושה לי עור ברווז בידיים וברגליים .ברגעים כאלה
אני פשוט לא מאמינה שהתמזל מזלי ואני לומדת באקדמיית
הרדינג־פנקרופט.
בהנחה שאשרוד את המבחנים של סוף השבוע ,כמובן .ייתכן
שאביך את עצמי ואנופה בבושת פנים ,או אמות כשאני מסובכת
17
