Page 22 - 10422
P. 22
ריק ריירדן
אחרי שאני מצטרפת אליו מעל פני המים וחוזרת לנשום ,אני
שואלת אותו אם ראה שהרשת היבהבה.
הוא מסתכל עליי בעיניים מצומצמות" .את בטוחה שלא
פשוט איבדת את ההכרה לרגע?"
אני מתיזה לו מים בפרצוף" .אני רצינית .אנחנו צריכים
להגיד למישהו".
ֶדב מנגב את המים מהעיניים .הוא עדיין נראה ספקן.
אני מודה שמעולם לא הבנתי למה יש לנו מחסום חשמלי
תת־מימי משוכלל לרוחב פתח המפרץ .אני יודעת שהוא אמור
להגן על בעלי החיים הימיים בכך שימנע כניסה מכל אחד אחר,
כמו דייגים לא חוקיים ,צוללים אקראיים ותלמידים מהתיכון
היריב ,מכון ֶל ְנד ,שיבואו לעשות צרות .אבל זה נראה לי מוגזם,
אפילו בבית ספר שבוגריו הם המדענים והצוערים הימיים
הטובים בעולם .אני לא יודעת איך בדיוק הרשת פועלת .אבל
אני כן יודעת שהיא לא אמורה להבהב.
ֶדב כנראה רואה שאני באמת מודאגת" .בסדר ",הוא אומר.
"אני אדווח על זה".
"וחוץ מזה סוקרטס התנהג מוזר".
"דולפין שהתנהג מוזר .בסדר ,אני אדווח גם על זה".
"אני יכולה לדווח ,אבל כמו שאתה תמיד אומר ,אני בסך
הכול תלמידת ט' עלובה .אתה הקפטן הגדול והחזק של בית
כריש ,אז —"
הוא מתיז עליי מים בתגובה" .אם גמרת עם הפרנויות ,באמת
יש לי משהו בשבילך ".הוא שולף שרשרת נוצצת מכיס בחגורת
הצלילה שלו" .יום הולדת מוקדם שמח ,אנה".
הוא מושיט לי את השרשרת ,פנינה שחורה יחידה משובצת
בזהב .לוקח לי רגע להבין מה הוא נתן לי .החזה שלי מתכווץ.
"של אמא?" אני בקושי מצליחה להגיד.
22
