Page 357 - 10422
P. 357
56
דלת הכספת של המערה נפתחת לטביעת היד שלי .אני מניחה
שאי אפשר לנעול דקר טוב בחוץ .או דקר רע ,כי סביר להניח
ש ֶדב היה האחרון שהשתמש בה.
ג'ם מציץ למסדרון באקדחים שלופים .הוא ריק .אני לא רואה
איש עומד על המשמר בקצה השני ,אבל אין לזה משמעות.
אנשי אויב יכולים לחכות בחדר ממש מעבר למסדרון .מדובר
במעבר גלילי ישר שאין בו מחסה לאורך חמישה־עשר מטרים.
כל צליל שנשמיע יהדהד בקול .אבל לרוע המזל ,זאת הדרך
היחידה לחזור לבסיס מהנקודה הזאת.
"חכי כאן ,בבקשה ",ג'ם לוחש.
הוא משתופף כמו חתול ומתגנב לאורך המסדרון .אחרי
כחמישה מטרים שני תלמידים ממכון לנד מזנקים משני עברי
היציאה בקצה השני של המעבר ויורים בנשק ליידן .זה כנראה
היה מארב ,אבל ג'ם היה מוכן .שבריר שנייה לפני שהם לוחצים
על ההדק ,הוא יורה באקדחי הזיג זאוור שלו .הזקיפים נופלים
כמו שני שקי תפוחי אדמה .הצלצלים המחשמלים שלהם
משאירים שובלים של ניצוצות כשהם פוגעים בקירות המסדרון
בלי לגרום נזק.
357
