Page 68 - 10422
P. 68
ריק ריירדן
הוא מסתכל עליי שוב בהבעה העצובה" .אוי ,ילדה ,אני כל
כך מצטער".
ההתנצלות הזאת מפחידה אותי יותר מכל דבר שהיה יכול
לומר .וגם ,ילדה? הוא מעולם לא פנה אליי בשום צורה מלבד
נאמנה דקר (התואר הנכון שלי) ,או מיס דקר (שאני שונאת) ,או
לפעמים הי את ברגעים עליזים במיוחד.
נראה שמסוכן להמשיך לשאול שאלות .אני מרגישה כאילו
אני עומדת על הצוק הגבוה ביותר שקפצתי ממנו אי־פעם .אני
בכל זאת צוללת" .אמרת שפרטים מסוימים בדיווחים של ז'ול
ורן היו נכונים .לא אמרת תחזיות או המצאות .אתה אומר לנו
שהאירועים בספרים האלה קרו באמת?"
יואט מניח את רובה הליידן שלו .קצות האצבעות שלו
משתהים מעל הכיתוב המקושט שעל הקנה" .השאלה
הנצחית :מהיכן מוצאים סופרים רעיונות? במקרה של ורן
התשובה היתה ראיונות אישיים .הוא שמע שמועות .הוא חיפש
עדי־ראייה .עדי־הראייה שיקרו לו לגבי פרטים מסוימים כדי
להגן על עצמם .עובדות אחרות ורן שינה כדי שהסיפורים
שלו יהיו ,ובכן ,סיפורים .אבל כן ,ילדה ,רוב הסיפורים הללו
נכונים".
דממה שברירית אופפת את הגשר .הקולות היחידים הם
זמזום המנועים וטפיחת הגלים הנשברים על החרטום .הנאמנים
האחרים נראים המומים .כשיואט מדבר שוב ,הם רוכנים קדימה,
כאילו מנסים להאזין לפונוגרף בן מאה שנה.
"מאז הקמת בית הספר ",הוא אומר" ,הצלחנו לשחזר חלק
מהטכנולוגיה האלטרנטיבית של נמו .הרבה ממנה אנחנו
עדיין לא מבינים .המשימה של הרדינג־פנקרופט היא להגן
על המורשת הזאת ,לשמור את הטכנולוגיה מחוץ לידי החברה
האנושית ולסכל את מאמצי מכון לנד ,שרוצים להשתמש
68
