Page 63 - 10422
P. 63
בת המעמקים
אני מתחילה לאבד את הסבלנות.
בית הספר שלנו הושמד מסיבה בלתי ידועה .יכול מאוד
להיות שאחי נהרג .אנחנו בורחים ממכון לנד אל יעד בלתי
ידוע .עכשיו מתברר שהסוד הגדול ,בסיווג זהב ,הוא שד"ר
יואט נהנה ממשחק תפקידים חי בשעות הפנאי שלו.
הוא הביא איתו ארגזים של דגמי רובי לייזר בסגנון ז'ול ורן
כדי שנוכל להתרוצץ על הסירה כל סוף השבוע ולהעמיד פנים
שאנחנו יורים זה בזה כשאנחנו צועקים פיו־פיו! בקול .אני
מתחילה להטיל ספק בשפיות שלו .ואני מתחילה להטיל ספק
בשפיות שלי בגלל שאני מצייתת לפקודות שלו.
"המורה ".אני מתאמצת לא להישמע כועסת" .אולי תוכל
לומר לנו מה קורה ,ונשחק בצעצועים שלך אחר כך?"
אני מצפה שהוא יצעק עליי .אני מוכנה לספוג את זה.
באמת שכבר לא אכפת לי .אבל הוא בוחן אותי בהבעה עצובה
ורצינית — מהסוג שהיה לאנשי הסגל של ה"פ בכל פעם
שהזכירו את ההורים שלי.
"נאמן טוויין ,אם אפשר?" יואט מושיט את היד.
ג'ם מעביר אליו את רובה הליידן באי־רצון.
ד"ר יואט בוחן את הרובה ,אולי בודק את ההגדרות .הוא
מחייך אל ג'ם חיוך עייף" .אני מקווה שתסלח לי ,נאמן .זה יהיה
מהיר יותר מאשר להסביר".
"המורה?" ג'ם שואל.
יואט יורה בו .הצליל היחיד שנשמע הוא רחש של לחץ גבוה
משתחרר .לשבריר שנייה ג'ם אפוף נחשים לבנים מרצדים של
חשמל.
ואז העיניים שלו מתגלגלות ,והוא קורס על הרצפה.
63
