Page 61 - 10422
P. 61
בת המעמקים
מתמשכים לאורכו כמו קנוקנות קלועות .המחסנית קצרה
ועבה ,היא לא מתאימה לשום סוג תחמושת שעולה על דעתי.
גם היא מצופה באותה סגסוגת ,ומישהו אפילו טרח לחרוט בה
את סמל האקדמיה.
אין מצב שכלי הנשק האלה עובדים .הם מקושטים מדי,
מזכירים חרבות קצינים מהמאה התשע־עשרה או אקדחי דו־
קרב — יצירות אומנות שלא אמורים להשתמש בהן .מעולם לא
אמרתי דבר כזה על שום כלי נשק ,אבל יש בהם יופי מוזר.
"זה רובה ֵליי ֶדן ",ג'ם אומר בהתפעלות.
השם לא מוכר לי .אני מסתכלת על פרנקלין ,נציג אורקה
שלנו .בית אורקה יודע את כל העובדות ההיסטוריות העלומות
ופריטי הטריוויה המשונים .האורקות ישמידו כל מתחרה ב״מי
רוצה להיות מיליונר?״ הם מצטיינים גם בדברים אחרים ,אבל
אנחנו קוראים להם בצחוק בית ויקיפדיה.
פרנקלין מהנהן" .ז'ול ורן".
השפה של יואט מתעקלת ,כאילו שם הסופר הוא עובדת
חיים לא נעימה אך הכרחית" .כן .טוב .מדהים ,אבל פרטים
מסוימים בדיווחים שלו היו נכונים".
אני נזכרת עכשיו .בקיץ לפני שנת הלימודים הראשונה
שלנו הכריחו אותנו לקרוא את "עשרים אלף מיל מתחת למים"
ואת "אי התעלומות" ,ספרי המדע הבדיוני הראשונים שעסקו
בטכנולוגיה ימית .הנחתי שהמטרה של המטלה היתה בואו
נרחיב את השכלתנו בקריאה "כיפית" (מירכאות עם האצבעות)
על הים! האמת שהספרים היו בעיניי כבדים במידה מעצבנת.
העלילות היו איטיות .השפה היתה סופר מיושנת .הדמויות היו
אוסף של ג'נטלמנים זעופים מהתקופה הוויקטוריאנית ,ולא
היה אכפת לי מאף אחד מהם.
שתיים מהדמויות הראשיות ב"אי התעלומות" היו הרדינג
61
