Page 58 - 10422
P. 58
ריק ריירדן
ציורים של פיקאסו .מלחיץ שיואט העביר כל כך הרבה רכוש
יקר ערך של בית הספר אל הווארונה ,במיוחד שהוא עשה את
זה רגע לפני שהאקדמיה נמחקה מהמפה...
אולי יהיה קל יותר להיכנס לראש של יואט אם אדע מה יש
בארגזיםֶ .דב אף פעם לא הסכים לתת לי אפילו רמז קטן .בכל
פעם שהצקתי לו בעניין הוא רק אמר ,בקרוב מאוד תגלי.
אל תחשבי על ֶדב ,אני נוזפת בעצמי.
אבל זה בלתי אפשרי .אפילו סתם לעבור את היום זה כמו
לשחות בשדה מוקשים תת־מימי .מחר יהיה לא פחות קשה.
ומחרתיים .הייתם חושבים אולי שהזוועה של איבוד ההורים
שלי תלמד אותי אסטרטגיות להתמודדות עם טרגדיה כזאת.
אבל לא .אם כבר ,זה רק הפך את הדקירה בחזה עוד יותר
מכאיבה.
אני מנסה לנעול את הרגשות הללו בכספת זהב משלי .יש
לי עבודה .אני בודקת את הסוללות של מערכת התקשורת ,את
צלחת הלוויין ,את אנטנת הקשר ואת מתמר הסונאר התלת־
ממדי .ג'מניי הולך אחריי לכל מקום ,מדי פעם מחלק פקודות
לכרישים שלו ומוודא ששום אריות ים רצחניים לא תוקפים
אותי.
בקושי התרחקנו מהמזח ,וכבר הקול של יואט נשמע
ברמקולים" .כל הנאמנים להתייצב בגשר".
פרנקלין וטיה כבר שם כשג'ם ואני מגיעים.
טיה אוחזת בהגה .פרנקלין עומד מודאג מעל ד"ר יואט,
שמרוח בכיסא הקפטן ומתנשף כאילו בדיוק גמר לרוץ מרתון.
"המורה ",פרנקלין אומר" ,לפחות תן לי למדוד לך לחץ
דם".
מה קרה לו? אני תוהה .זה נראה יותר מסתם תגובה למתח...
"אני בסדר ".יואט מנופף ביד לסלק אותו .ואז הוא קם
58
