Page 54 - 10422
P. 54
ריק ריירדן
לרגע אני מרגישה הקלה .לפחות יהיו עוד מבוגרים שיגבו
אותנו.
אבל אז יואט נותן להם פקודה .אני קוראת את השפתיים
שלו ומזהה את המילים תקנו לנו זמן.
השומרים מהנהנים בפנים קודרות .הם רצים אל האוטובוס.
ברני עדיין יושב מאחורי ההגה במנוע פועל .ברגע שהשומרים
עולים ,ברני סוגר את הדלתות .הוא מנופף אליי בלי התלהבות,
בהבעה שחלקה דאגה ,חלקה התנצלות .ואז הוא נוסע משם
והקונכיות המרוסקות חורקות תחת הגלגלים.
למה שיואט ישלח מכאן שלושה שומרים טובים? למה שהוא
ישלח מכאן את ברני ואת האוטובוס שלנו?
כבר אין להם בית ספר לחזור אליו .תקנו לנו זמן נשמע
במידה מדאיגה כמו פקודה שנותנים ליחידת מתאבדים.
כל הסיפור הזה לא בסדר .אני לא רוצה שיואט יהיה המבוגר
היחיד שיפקח עלינו .אני זוכרת את מה שווירג'יל אמר :הוא
לימד בפעם במכון לנד.
שלא להזכיר את מצבו הפיזי הלא מזהיר .הפנים של המורה
שלנו חסרות צבע כמעט כמו השיער הנבול שלו .אני מנסה
לנחש בן כמה הוא .שישים? שבעים? קשה לדעת.
אני תוהה מתי הוא לימד במכון לנד ואיך הוא הגיע לכאן.
אני לא יודעת הרבה על בית הספר היריב .יש להם אותה
תוכנית לימודים בסיסית כמו של האקדמיה — מדעי הים,
מלחמה ימית .אולי מ"ל נוטה קצת יותר לצד המלחמתי,
וה"פ נוטה קצת יותר לצד המחקרי ,אבל בסופו של דבר
הבוגרים של שני בתי הספר עובדים לעתים קרובות זה לצד
זה במוסדות הימיים ובציים הטובים בעולם .אם להאמין
לסיפורים של התלמידים בכיתות העליונות על המכון ,אפשר
לחשוב שכל התלמידים שם סוציופתים ולמורים שלהם יש
54
