Page 53 - 10422
P. 53

‫בת המעמקים‬

‫העשויה קונכיות מרוסקות‪ .‬עכשיו הוא אומר‪" ,‬הוא לימד פעם‬
                                    ‫במכון לנד‪ ,‬אתם יודעים‪".‬‬

                           ‫הכתפיים שלי מתכווצות‪" .‬מי?"‬
                        ‫הוא מסמן עם הראש אל ד"ר יואט‪.‬‬
‫מרוב הלם אני לא מצליחה להיזכר איך אומרים באירית‬

                                             ‫אתה צוחק עליי?‬
                ‫"כיתה ט'!" יואט קורא‪" .‬להתאסף סביבי!"‬
‫אני נותנת לדולפינים שלי פקודה אחת אחרונה בשפת‬
‫הסימנים‪ ,‬נוגעת ברקה עם ארבע קצות האצבעות‪ :‬תישארו‬

                                                      ‫ערניים‪.‬‬
‫אנחנו מתייצבים במקומות‪ .‬חמישה־עשר מאיתנו נעמדים‬
‫בחצי עיגול מול ד"ר יואט‪ :‬הדולפינים‪ ,‬הסילוניות‪ ,‬האורקות‪.‬‬
‫הכרישים עומדים מסביב בכלי נשק שלופים‪ .‬ג'מניי טוויין‬
‫נעמד לצד ד"ר יואט‪ ,‬שם הוא יכול להשגיח עליי וגם להבהיר‬

                            ‫שהוא תלמיד כיתה ט' מספר אחת‪.‬‬
‫אסטר מגרדת מאחורי האוזניים של טופ‪ .‬הוא יושב לצדה‬
‫בסבלנות‪ ,‬עיניו החומות נעוצות ביואט כאילו אומרות‪ ,‬אתה‬

                                         ‫רואה? אני כלב טוב‪.‬‬
‫להפתעתי‪ ,‬נליניה הצליחה לשטוף פנים ולחדש את האיפור‬
‫שלה‪ .‬איך היא עשתה את זה כל כך מהר? היא קורצת אליי‬

                                       ‫במחווה של סולידריות‪.‬‬
‫הלב שלי כואב‪ .‬אני כל כך אוהבת את החברות שלי‪ .‬אני‬
‫אוהבת את כל הכיתה הזאת‪ ,‬אפילו את האנשים שאני לא ממש‬

   ‫מחבבת‪ .‬אני שונאת את מי שקרע את העולם שלנו לגזרים‪.‬‬
‫יואט מסיים את השיחה שלו עם שלושה אנשי אבטחה של‬
‫ה"פ שניגשו אלינו מהמזח‪ .‬הם כנראה שמרו על הווארונה‬
‫עד שנגיע‪ .‬הם כולם נראים נסערים‪ .‬יואט בטח סיפר להם על‬

                                                     ‫ההתקפה‪.‬‬

‫‪53‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58