Page 27 - 4minim
P. 27
אתרוג הלכות מראה אדום
יא .אתרוג שיש בו מראה אדום ,נחלקו בו הפוסקים ,והכרעת ההלכה
שמעיקר הדין כשר ,אבל אינו מהודר ,מחשש מנומר ,וכן שמעתי
מהגר"מ הלר ,כשלמדנו אצלו הלכות ארבעת המיניםכט.
בזמן הזה כאשר נמצא אתרוג
עם גוון אדום ,יש לעיין מה דינו
דהנה י"א שירוק ככרתי הוא סגול
ושמצהיב נעשה בו גוון אדום ואינו
חוזר למראה אתרוג לעולם .ראה
במילואים וצ"ע.
אתרוג שיש בו גוון אדום ,וזה נעשה יש אתרוגים שיש בהם כתם
מחמת רמת הקרופיל (ריכוז חומרים) שבו, בצבע שחור-אדום ,כתם זה
המגדלים סבורים ,שמראה זה נעשה אינו מראה על קלקול הפרי,
מחמת שהשמש הכתה באתרוג ,ובעניין ופעמים מצוי שגם כאשר מגיע
כשרותו של אתרוג זה ראה במילואים האתרוג לגודל קטיף עדיין יש
עליו כתם זה.
פתחי ה_לכות
כט .כתב הביאור הלכה (סי' תרמח סט"ז ד"ה אם הוא) :עיין בחיי אדם שכתב ,דאדום הוא ממראה
אתרוג .ודעת הפרי מגדים דאדום באדמימות הוא מראה פסול אבל כאהינא סומקא (א"ה ,תמר
אדום) יש לומר שמראה כשרה היא .ע"ש.
ועיין בכה"ח (סי' תרמח אות פט) שהביא בזה דעות הפוסקים והביא עוד דדעת הפני אריה
להכשיר מראה אדום באתרוג אפילו בצבע דם ,ויש אוסרים .ועוד עיין במועד לכל חי (פרק
כג אות נב) שהביא דעת הפני אריה שהכשיר בשופי וכתב שהמחמיר הרי הוא מכלה ממונם
של ישראל.
בחזו"ע (עמ' רנט) העלה להכשיר מראה אדום באתרוג [בגוף ההלכה (הלכה ח) כתב אדום
בהיר] והוכיח כן מלשון הגמרא ע"פ פרש"י שכתב “שיהיו אדומים כמו האתרוג" ,והביא עוד
משו"ת מהרא"ש (סי' נו) להקל ,והביא בשם ספר ישיב משה (עמ' פא) ששאל לגרי"ש אלישיב
בזה ,והשיב :אם דרך האתרוג להיות כך מותר .כז