Page 30 - Step and repeat document 1
P. 30

‫‪| 2| 30‬אוראוהרטהרגטרר־גנרפ־נתפליתלי‬

‫אותו ומספרים לו על מעלליהם‪ .‬הם רוחשים לו כבוד רב‪,‬‬
‫מכירים בזרעים הראשונים שטמן בהם ובמסלול הנבון‬
‫והנכון שהתווה להם‪ .‬אחד מהם לבטח יהיה שחקן מצטיין‬
‫באחת ממדינות אירופה‪ .‬אולי גם יזמנו אותו לטקס כבוד‬

                               ‫במשרד התרבות והספורט‪.‬‬

‫מיכאל עבד קשה כל חייו‪ .‬הוא השקיע את מרצו בגיוס‬
‫תקציבים בעירייה לקבוצות הצעירות‪ .‬בתוך כך הסתכסך‬
‫והתפייס עם העסקנים באיגוד הספורט‪ ,‬טרח ועמל‬
‫לשכנע את הנערים והנערות ואת הוריהם בחשיבות‬
‫הספורט ובנחיצות ענף הכדורעף כספורט תחרותי‪ .‬הוא‬
‫נסע במרחבי הארץ לאמן קבוצות של נערות‪ ,‬בעיקר‬
‫בקיבוצים‪ .‬ימים רבים בילה על מגרש הספורט‪ ,‬מאיץ‪,‬‬
‫מדרבן‪ ,‬כועס‪ ,‬מעודד‪ ,‬משבח‪ .‬הוא אהב את חניכיו‪,‬‬
‫ואהבתו אותם המשיכה להניע אותו‪ .‬אף שהצלחותיו לא‬
‫היו רבות‪ ,‬נאחז מיכאל באמונתו בענף הספורט שבחר‪,‬‬

             ‫והמשיך לאמן נוער במסירות עד ימי שיבתו‪.‬‬

‫הוא פרש בטקס צנוע שנערך לכבודו בתיכון העירוני של‬
‫בת ים‪ .‬במגרש הספורט של בית הספר נתלה שלט מצויר‪:‬‬
‫"תודה למיכאל שלנו"‪ ,‬ופוזרו כמה ספסלי עץ ישנים‪.‬‬
‫חלק ממשפחתו וכמה תלמידים ומורים התקבצו סביבו‪,‬‬
‫התכבדו במיץ ובבורקס‪ .‬נציג העירייה נשא נאום קצר‪.‬‬
‫מהפנסיה הדלה שהוקצבה לו התקיים בדוחק באחת‬

                                   ‫מדירות השיכון שבעיר‪.‬‬

             ‫השנים עברו‪ .‬מיכאל נשכח‪ ,‬ואיתו גם פועלו‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35