Page 31 - Step and repeat document 1

‫מכתב לאיש פש|וט|‪31 3‬‬

‫מיכאל נהג להביט ממרפסתו הקטנה אל הים‪ .‬לעיתים ירד‬
‫אל טיילת העיר כשהוא שעון על מקלו‪ .‬הוא הרגיש בודד‪.‬‬

‫בינו ובינו הודה שאכזב גם את עצמו‪ ,‬לא רק את הוריו‪.‬‬

‫בוקר חורפי אחד‪ ,‬מאותם בקרים חורפיים שבהם קרני‬
‫השמש חודרות מבעד לעננים ומלטפות בחום נעים את‬
‫הפנים‪ ,‬לבוש בטרנינג ישן‪ ,‬יצא להליכתו השגרתית‪ .‬בבית‬
‫הקפה מול הים שתה מיץ תפוזים סחוט‪ ,‬בירך לשלום את‬
‫חברי ה'פרלמנט' שהתגודדו בו כבכל בוקר ופנה להביט‬
‫אל הים‪ .‬באופק הרחוק הצבוע כחול עמוק התמזגו המים‬
‫והשמיים‪ ,‬השתלבו זה בזה ויצרו רצף אחיד‪ ,‬תמונה‬

‫שלמה‪ ,‬מרגיעה‪.‬‬

‫כך התהלך לו שקוע בהרהוריו‪ ,‬עד שנכנס לחדר המדרגות‪,‬‬
‫הציץ בחטף כהרגלו בתיבת הדואר‪ .‬להפתעתו הוא מצא‬
‫בה מכתב‪ .‬סקרן עלה לדירתו‪ ,‬הרכיב את משקפיו העבים‬

‫והחל לקרוא בו‪:‬‬

‫מיכאל יקר‪,‬‬

‫בצירוף מקרים מוזר‪ ,‬כאשר חזרתי מביקור‬
‫בצפון וחלפתי ליד קיבוץ העוגן‪ ,‬צדה עיני את‬
‫צג הטלפון שהורה על השעה עשר‪ .‬בסמוך קלטו‬
‫עיניי על המסך גם את התאריך‪ 10.10 :‬לרגע‬
‫חייכתי‪ .‬מצאתי יופי בסדרה הזאת‪ ,‬אבל נותרתי‬
‫אדישה אליה‪ .‬ברגע אחרי הצטיירה לי תמונה‬
‫ברורה ושלמה‪ ,‬צבועה בצבעים עזים של אותו‬

‫ערב לפני שלושים שנה בדיוק‪.‬‬