Page 32 - Step and repeat document 1
P. 32
| 1| 32אוראוהרטהרגטרר־גנרפ־נתפליתלי
נסענו כבכל יום חמישי בערב למשחק .אתה
אספת אותנו כרגיל ,את בנות הקבוצה ,בטנדר
הכחול שלך .בדרך נהגת לספר לנו על הקבוצה
היריבה ,לתדרך אותנו ,ליידע אותנו מי תשחק
באיזו עמדה ולהכניס בנו ,שחקניותיך המתבגרות,
רוח קרב.
הגענו לקיבוץ העוגן קצת לפני תחילת המשחק.
מגרש הכדורעף היה מואר .קיבוצניקים רבים
באו לעודד את בנות קבוצתן .עלינו על המגרש
לחימום .השופט שרק והמשחק החל .משחק חוץ
מתוח וקשה מול קהל עוין .הפסדנו.
הייתי נערה בת חמש עשרה ,גבוהה מאוד ,רזה
מאוד .פצעי בגרות כעורים ורבים על לחיי .ישבתי
בטנדר עצובה ,מנותקת ,שקועה במחשבותיי
המיוסרות ,בבדידותי .לפתע הרגשתי יד חמה
מונחת ברוך על ראשי וראיתי את פניך הטובות
מביטות בי מקרוב ,מחייכות לתוך עיניי .הוצפתי
חום ,אפילו שמחה .רואים אותי .חייתי .אתה
ראית אותי.
מכל הטוב שהרעפת עליי ,מיכאל פיינברג ,מאמני
היקר – האימונים ,אהבת המשחק שהחדרת
בי ,הרצון והמוטיבציה לנצח וכמובן היכולת
לדעת להפסיד בכבוד ,המחמאות שהענקת לי
על כישוריי ואפילו המלגה הנדיבה שסידרת לי