Page 203 - haFETS-2

‫‪dqw‬‬ ‫‪ c llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ֶזה‪ֲ ,‬הֵרי ה א ְ ָכל ֲע נ ת ֶ ֵ י ָאָד ַלֲח ֵבר ‪ֲ ֶ ,‬א ִפ י ַה ִ ִרי‬
‫ְוי ַה ִ י ָתה‪ֵ ,‬אי ְמ ַכ ֵ ר ַעד ֶ ְַר ֶ ה ֶאת ֲח ֵבר ‪ַ ,‬על ֵ )מז( ָצִרי‬
‫ְל ַבֵ ְמ ִחי ָלה ֵמֲח ֵבר ַעל ֶזה‪ְ ,‬כ ֶ ִ ְת ַ ֵס ְוִי ְמ ֹחל ל ֹלא ִנ ְ ָאר‬

‫ָע ָליו‪ ִ ,‬י ִא ֶה ָע ְ ֵבי ָאָד ַל ָ ק ְוַיֲע ֶ ה ַ ַ"ל‪.‬‬

‫©‪ִ ENt¦ `£e‬א ֲח ֵבר ֵאינ י ֵד ַע ֲעַדִי ְ ָלל ִמֶה‪) ,‬מח( ָצִרי ְלַג ת‬
‫ל ַמה ֶ ָע ָ ה ֶנ ְג ֶ ֹא ַ ִ י ‪ְ ,‬ל ַבֵ ִמ ֶ ְמ ִחיָלה ַעל‬

‫ֶזה‪ ֵ ,‬יָו ֶ ה א י ֵד ַע ֶ ַעל ָיד ִנ ְס ַ ב ל ָ ָבר ֶזה‪..‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪wfid df ici lr el mxbei onfd zeaxay‬‬ ‫‪ .xeqi`d mvr oiprl mipt lk‬ועיי בחוש‬
‫‪,eper lr daeyz zeyrl xtqnd `ae ,xrve‬‬ ‫משפט סימ תכ"א )ס"א( בהג"ה‪ ,‬לעני‬
‫`‪dyriy e` df xear eze` qiitl aiig m‬‬
‫היכא דלא נתכוי לבייש אותו‪.‬‬

‫‪dyr m`c `hiyt `d .mewnl daeyz wx‬‬ ‫)‪ .dlign epnn ywal jixv (fn‬שערי‬
‫תשובה לרבינו יונה במאמר ר"ז‬
‫‪ici lr aaqp jk xg`e ,mewnl daeyz wx‬‬ ‫וזה לשונו‪' :‬א ישוב בעל הלשו‬
‫בתשובה‪ ,‬צרי לבקש מחילה לאשר‬
‫‪`edc ,exiagl xrve wfid mincewd eixac‬‬ ‫מוצק לו מזע לשונו' וכו'‪ .‬והוא פשוט‬
‫ממאי דאמרינ ביומא )פ"ז‪ ,(.‬דאפילו‬
‫‪ .eze` qiitl aiiegn‬רק דברינו הוא לעת‬ ‫המקניט חבירו בדברי בעלמא צרי‬
‫עתה‪ ,‬שלא בא לו היזק וצער על ידי‬ ‫לפייסו‪ ,‬וקל וחומר בזה שנתגנה על ידו‬
‫זה‪ ,‬א מחוייב להודיעו ולפייס אותו‬ ‫בעיני השומעי ‪ ,‬והוצר לו על ידי זה‪.‬‬
‫עבור מה שגינה אותו או לא‪ ,‬וצרי‬
‫‪,eqeita qiitzdl dvex epi` exiag m`e‬‬
‫עיו ‪.‬‬
‫‪g"e`a mix`ean dnd qeitd ihxt ix`ye‬‬
‫‪ribi `ly aaql d`xi f`y ,aeh xzeie‬‬
‫‪ e"xz oniqa‬בדי עונות שבי אד‬
‫‪,exeaic ici lr xrvde wfidd el‬‬ ‫לחבירו‪.‬‬

‫כגו שיל אל האיש שסיפר לפניו ויאמר‬ ‫)‪ .el zelbl jixv (gn‬שערי תשובה‬
‫לו‪ :‬טעיתי בדמיוני במה שדברתי עמ‬ ‫לרבינו יונה הנ"ל‪ ,‬עיי ש ‪jixve .‬‬
‫אודות פלוני‪ ,‬כי לפי מה שראיתי עתה‪,‬‬
‫אי העני כ כמו שהצעתיו לפני ‪,‬‬ ‫‪xrve wfid ribd `l dzr zrl m` oeir‬‬
‫וכיוצא בדברי אלו‪ ,‬עד שיוציא את‬
‫העני מדעתו‪ ,‬ובאופ שלא יסובב‬ ‫‪yegl yi j` ,exeaic ici lr exiagl‬‬

‫בדבריו אלו רעה לאחרי ‪.‬‬