Page 282 - haFETS-2
P. 282

‫‪ g llk rxd oeyl zekld‬חיי‬              ‫‪ cnx‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫`‪ֵ .‬אי ִח ק ְ ִא ר ִס ר ָל ָהָרע‪ ֵ ,‬י ִא ַה ְמ ַס ֵ ר ִאי א‬
‫)א( ִא ָ ה‪ָ ,‬קר ב א ָרח ק‪ַ ,‬א ִ ְר ִגיל ת ה א ַ ָ ה ְ ָע ִמי )ב(‬
‫ֶ ֹא ַי ְק ִ יד ָה ִאי ֶ ֶ ֱא ַמר ַה ְ נ ת ָעָליו ַעל ַה ְמ ַס ֵ ר‪ִ ,‬מ ַ ד ַאֲה ַבת‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)`( `‪ .'eke aexw 'eke dy‬כל זה נלמד שנאמר )במדבר י"ב ב'(‪' :‬הרק א‬

‫ממעשה דיוס ‪ ,‬וממעשה דמרי במשה' וכו'‪ ,‬על כ הוסכ ביניה שיראו‬

‫להוכיחו עבור זה‪.‬‬                      ‫שהיתה אחותו‪.‬‬

‫‪dyn ly eziipdl did xeaicd df lkc s`e‬‬  ‫‪ dne‬שכתבתי 'דלפי דעתו' וכו'‪ ,‬כי זה‬
                                      ‫לשו הספרי פיסקא ער"ה‪' :‬והרי‬
‫‪,df xg` egikedl ick ,miny myl‬‬         ‫דברי קל וחומר‪ ,‬ומה מרי שלא דיברה‬
                                      ‫אלא שלא בפניו של משה‪ ,‬ולהנייתו של‬
‫במה שפירש ממנה‪ ,‬ומבואר לקמ בכלל‬       ‫משה וכו'‪ .‬ולכאורה מה כוונת הספרי‬
‫י' שא נתברר לו שאחד עשה עוולה‬         ‫בזה‪ .‬ונוכל לומר בפשיטות‪ ,‬דידוע‬
 ‫לחבירו‪ ,‬מותר לספר הדברי לבני אד‬       ‫שכונת בדיבור לא היה חס ושלו‬
‫א כונתו לתועלת‪ ,‬עיי ש היטב‪m`e ,‬‬       ‫לגנותו למשה רבינו עליו השלו ‪ ,‬רק‬
                                      ‫שלפי דעת עשה שלא כדי ‪ ,‬במה‬
‫‪,df oipra mdipia xacl eid mixzen ok‬‬   ‫שפירש מצפורה‪ .‬וסברת הספרי‪ ,‬דמה‬
                                      ‫שדיברו ביניה בזה‪ ,‬הוא משו דנחלט‬
‫`‪,rxd oeyl meyn eyprp ok it lr s‬‬      ‫בעיניה ‪ ,‬דשלא כדי עשה‪ ,‬שחשבו דאי‬
                                      ‫קדושת נבואתו גדולה משאר נביאי ‪,‬‬
‫‪dyry mdipira hlgpy dhlgdd meyn‬‬        ‫שיצטר על ידי זה לפרוש ממנה‪ ,‬כמו‬

‫‪ ,oick `ly‬כמו שאמרו 'הרק א ' וגו'‪,‬‬
‫דלא היה לה להחליט לעת עתה‪ ,‬כל‬

   ‫זמ שלא דרשו מאיתו טע הדבר*(‪.‬‬

‫)‪ .citwi `ly (a‬הוא ג כ ממעשה‬
‫דמרי הנ"ל‪ ,‬שמשה רבנו עליו‬

‫*( ‪ iwqrae‬בעני זה‪ ,‬אמרתי לבאר מה דאיתא בספרי פיסקא צ"ט‪' :‬ומה מרי שלא נתכונה‬
‫לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח‪ ,‬ולא למעט מפריה ורביה אלא לרבות וכו'‪,‬‬
‫המתכוי לדבר בחבירו לגנאי ולא לשבח וכו'‪ ,‬על אחת כמה וכמה'‪ .‬היינו דלא כוונו לפחות‬
‫גדולת נבואתו‪ ,‬רק שחשבו שאי מעלת נבואה בעול יותר מנבואת האבות ונבואת ‪ ,‬כמו‬
‫שמסיי הספרי על הכתוב 'הרק א במשה דבר ה''‪ .‬והלא א ע אבותינו דיבר הקב"ה‪,‬‬
‫ולא פירשו מפריה ורביה‪ .‬וכונת היה‪ ,‬דא שקדושתו הוא כקדושת האבות‪ ,‬א על פי כ‬
‫לא היה לו לפרוש ממנה‪ ,‬וזהו השבח שכוונו עליו‪ .‬ועיי היטב באבות דר' נת פרק ט'‪,‬‬

                                                    ‫ומשמע שהוא מחולק ע הספרי‪ ,‬וצרי עיו ‪.‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287