Page 279 - haFETS-2
P. 279
חפ f llk rxd oeyl zekldחיי `nx
miig min x`a
ויצא קול על אחד שהוא עשה לו ההיזק להוציא ממנו החפ ,כמו דאי מועיל
הזה ,ויש על זה דברי ניכרי ממש ,לעני שיהא מותר להוציא ממנו ממו ,
מכל מקו אסור לתפוס ממנו ממו אפילו א הדברי הניכרי הוא מאוד,
אפילו שלא בעדי בשביל זה ,כל זמ שהוא אומדנא רבה שאי למעלה הימנו,
שלא נתברר הדבר ,רק יכול לתובעו כמו שנפסק בחוש משפט בסימ ת"ח
עיי ש ,ובתשובת מהרי"ק בסימ קכ"ט שיל עמו לדי ,והוא הדי בעניננו.
) zekdl oi`c ,`ed heyt .ezekdl e` (`lשכתב ,דכמו דלעני דיני נפשות אמרינ
zrc ocne` zxryd ici lr exiagבסנהדרי )ל"ז ע"ב( ,באחד שר אחר
חבירו לחורבה ,ורצתי אחריו ומצאתי .cal
oi`eלהקשות על זה מהא דאמרינ בבבא חרב בידו והרוג מפרפר ודמו מטפט ,
מציעא )כ"ד ע"א( ,דמר זוטרא חסידא דלא מחייבינ ליה מיתה על זה .כ הוא
הדי באופ זה ,בדיני ממונות ,אפילו אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא,
א יהיה אומדנא גדולה על עצ המעשה וחזייא לבר בי רב דנגיב ידיה בגלימא
כי האי ,ג כ לא מחייבינ ליה ,ד'על דחבריה ,אמר היינו האי דלא איכפת
ליה אממונא דחבריה ,וכפתיה ואודי .פי שני עדי ' אמר רחמנא ,והעתקתי
ופירש הרא"ש )פ"ב ס"ה( דהכפייה היה בסו הספר את תשובתו .והלא זה בודאי
בשוטי .אלמא דמותר להכות לחבירו על עדיפא מאומדנא דמר זוטרא ,אלא טע
מר זוטרא היה לפי צור שעה ,כמו ידי השערה של אומד דעת בלבד.
dfcאינו ,דהכלי לא של מר זוטרא היה ,שכתבנו.
אלא של אושפיזו היה ,כדפירש dfeלא שיי רק בבית די ,שלה הותר
הדבר מפני צור שעה ,אבל ליחיד רש"י וכ פירש הנימוקי יוס ,והגירסא
בגמרא צ"ל 'מאושפיזיה' ,כמו דאיתא כהאי גוונא`pcne` eilr el yi elit` ,
באלפס )י"ג .מדפי הרי" ( .ומר זוטרא micra xxal lekie ,utgd epnn apby dax
חסידא ,דיי היה בדבר זהxxal leki oi` i`c] ely `ed utgdy oic-ziale ,
,dry jxev itl zekdl xzenc i`ceכמו did m` elit` ,ely `ed utgdy micra
שמפורש בכמה מקומות .והוא הדי ,א epia eraeze ,xac ez`n apby eipira d`ex
לא היה רואה מר זוטרא בעצמו ,רק xeq` k"tr` ,ea xtek `ede ,envr oial
שבאו עדי והעידו לפני בית די כמעשה ,ely utgd el oziy ick ezekdl elולא
דחזא מר זוטרא ,ג כ מותר לקבל אמרינ בזה 'עביד אינש דינא לנפשיה',
ולהכותו כדי שיודה .וזה לא הותר רק כמבואר בחוש משפט בריש סימ ד'[,
`,exiag z` zekdl el xzen oi` ikd elit מפני צור שעה.
` ,laעל פי התורה פשיטא הוא דאי דלא שיי בזה 'עביד אינש דינא
'דברי הניכרי ' מועיל כעדי ,לנפשיה' ,והוי כמו דיי בדבר ,דאפילו
לעני זה שיהא מותר להכותו כדי דיי אי מותר לו בזה להכות על פי