Page 279 - haFETS-2

‫חפ ‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי ‪`nx‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫ויצא קול על אחד שהוא עשה לו ההיזק להוציא ממנו החפ ‪ ,‬כמו דאי מועיל‬

‫הזה‪ ,‬ויש על זה דברי ניכרי ממש‪ ,‬לעני שיהא מותר להוציא ממנו ממו ‪,‬‬

‫מכל מקו אסור לתפוס ממנו ממו אפילו א הדברי הניכרי הוא מאוד‪,‬‬

‫אפילו שלא בעדי בשביל זה‪ ,‬כל זמ שהוא אומדנא רבה שאי למעלה הימנו‪,‬‬

‫שלא נתברר הדבר‪ ,‬רק יכול לתובעו כמו שנפסק בחוש משפט בסימ ת"ח‬

‫עיי ש ‪ ,‬ובתשובת מהרי"ק בסימ קכ"ט‬ ‫שיל עמו לדי ‪ ,‬והוא הדי בעניננו‪.‬‬

‫)‪ zekdl oi`c ,`ed heyt .ezekdl e` (`l‬שכתב‪ ,‬דכמו דלעני דיני נפשות אמרינ‬

‫‪ zrc ocne` zxryd ici lr exiag‬בסנהדרי )ל"ז ע"ב(‪ ,‬באחד שר אחר‬

‫חבירו לחורבה‪ ,‬ורצתי אחריו ומצאתי‬ ‫‪.cal‬‬

‫‪ oi`e‬להקשות על זה מהא דאמרינ בבבא חרב בידו והרוג מפרפר ודמו מטפט ‪,‬‬
‫מציעא )כ"ד ע"א(‪ ,‬דמר זוטרא חסידא דלא מחייבינ ליה מיתה על זה‪ .‬כ הוא‬

‫הדי באופ זה‪ ,‬בדיני ממונות‪ ,‬אפילו‬ ‫אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא‪,‬‬
‫א יהיה אומדנא גדולה על עצ המעשה‬ ‫וחזייא לבר בי רב דנגיב ידיה בגלימא‬
‫כי האי‪ ,‬ג כ לא מחייבינ ליה‪ ,‬ד'על‬ ‫דחבריה‪ ,‬אמר היינו האי דלא איכפת‬

‫ליה אממונא דחבריה‪ ,‬וכפתיה ואודי‪ .‬פי שני עדי ' אמר רחמנא‪ ,‬והעתקתי‬
‫ופירש הרא"ש )פ"ב ס"ה( דהכפייה היה בסו הספר את תשובתו‪ .‬והלא זה בודאי‬
‫בשוטי‪ .‬אלמא דמותר להכות לחבירו על עדיפא מאומדנא דמר זוטרא‪ ,‬אלא טע‬

‫מר זוטרא היה לפי צור שעה‪ ,‬כמו‬ ‫ידי השערה של אומד דעת בלבד‪.‬‬

‫‪ dfc‬אינו‪ ,‬דהכלי לא של מר זוטרא היה‪ ,‬שכתבנו‪.‬‬

‫אלא של אושפיזו היה‪ ,‬כדפירש ‪ dfe‬לא שיי רק בבית די ‪ ,‬שלה הותר‬

‫הדבר מפני צור שעה‪ ,‬אבל ליחיד‬ ‫רש"י וכ פירש הנימוקי יוס ‪ ,‬והגירסא‬

‫בגמרא צ"ל 'מאושפיזיה'‪ ,‬כמו דאיתא כהאי גוונא‪`pcne` eilr el yi elit` ,‬‬

‫באלפס )י"ג‪ .‬מדפי הרי" (‪ .‬ומר זוטרא ‪micra xxal lekie ,utgd epnn apby dax‬‬

‫חסידא‪ ,‬דיי היה בדבר זה‪xxal leki oi` i`c] ely `ed utgdy oic-ziale ,‬‬

‫‪ ,dry jxev itl zekdl xzenc i`ce‬כמו ‪did m` elit` ,ely `ed utgdy micra‬‬

‫שמפורש בכמה מקומות‪ .‬והוא הדי ‪ ,‬א ‪epia eraeze ,xac ez`n apby eipira d`ex‬‬

‫לא היה רואה מר זוטרא בעצמו‪ ,‬רק ‪xeq` k"tr` ,ea xtek `ede ,envr oial‬‬

‫שבאו עדי והעידו לפני בית די כמעשה ‪ ,ely utgd el oziy ick ezekdl el‬ולא‬

‫דחזא מר זוטרא‪ ,‬ג כ מותר לקבל אמרינ בזה 'עביד אינש דינא לנפשיה'‪,‬‬

‫ולהכותו כדי שיודה‪ .‬וזה לא הותר רק כמבואר בחוש משפט בריש סימ ד'[‪,‬‬

‫`‪,exiag z` zekdl el xzen oi` ikd elit‬‬ ‫מפני צור שעה‪.‬‬

‫`‪ ,la‬על פי התורה פשיטא הוא דאי דלא שיי בזה 'עביד אינש דינא‬

‫'דברי הניכרי ' מועיל כעדי ‪ ,‬לנפשיה'‪ ,‬והוי כמו דיי בדבר‪ ,‬דאפילו‬

‫לעני זה שיהא מותר להכותו כדי דיי אי מותר לו בזה להכות על פי‬