Page 275 - haFETS-2
P. 275

‫‪flx‬‬  ‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬           ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֲא ִפ ִא ַהָ ָבר ֱא ֶמת‪) ,‬כג( ְל ָ ְפט ְל ַצד ְזכ ת‪ ,‬א ְ ִע ְנְיֵני ְ ִלי ַלת‬
  ‫ַה ַ ֲעל ת‪ ,‬א ְ ָכל ְ ָאר ַה ְ ָר ִטי ַה ְמ ֹב ָאִרי ְל ֵעיל ְ ָס ִעי ז'‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫דברי ניכרי קצת‪ ,‬ג כ מותר לקבל מאי טעמא קאמר 'מכדי חזייה'‪ ,‬אלא‬

     ‫לשה"ר‪ ,‬ודלא כמו שכתבתי בפני [‪ .‬ויש על כרח כנ"ל‪.‬‬

‫‪mixkipd mixac `lac ,epixac lkn `veid‬‬    ‫לתפוס כתירו הראשו לדינא‪ ,‬דספיקא‬
                                        ‫דאורייתא הוא‪ .‬ובכל גווני אי להאמי ‪,‬‬
‫‪m` elit` oin`dl xeq` - ynn‬‬
                                               ‫א לא על ידי דברי ניכרי ממש‪.‬‬
‫‪mixacae ,xaca oxwy dzr cr `vnp `l‬‬       ‫`‪ la‬זה אי לתר ‪ ,‬דלהכי קאמר 'מכדי‬
                                        ‫חזייה' וכו'‪ ,‬משו דרב סבירא ליה‬
‫‪oxwy `vnp elit` xzen - ynn mixkip‬‬        ‫ג כ כשמואל דהיה ש דברי‬
                                        ‫הניכרי ‪ ,‬א משו דכבר בפע אחרת‬
‫‪ .zxg` mrta‬וש בגמרא מיירי לעני‬          ‫מצאו שקר בדבר‪ ,‬סבירא ליה לרב דלא‬
‫רכילות‪ ,‬ומסתמא הוא הדי בלשה"ר‪ .‬וכ‬       ‫מהני דברי הניכרי ‪] ,‬ויולד מזה די‬
‫משמע פשטא דלישנא דסמ"ג והגהות‬            ‫חדש דלא כמו שכתבתי לקמ בסעי‬
 ‫מיימוני‪ ,‬ועל פי זה כתבתי היתירא דדברי‬   ‫קט כ"ה‪ ,‬דהלכה כרב באיסורי[‪ ,‬דא‬
‫הניכרי בסו סעי י'‪ .‬ועתה נבוא לבאר‬       ‫כ הוה ליה לשמואל לומר‪' :‬לא קיבל‬
‫כל דברינו שבפני ‪ ,‬כל פרט על מקומו‪,‬‬      ‫דוד לשה"ר דהא דברי הניכרי חזא‬
                                        ‫ביה'‪ .‬ומדקאמר 'דברי הניכרי ' וכו'‪.‬‬
                   ‫וכדרכנו בעזרת הש ‪.‬‬   ‫משמע דשמואל הוליד סברא זו מזה‬

‫)‪ .zekf cvl ehtyl (bk‬והסברא‬
‫מבוררת לעיל בכלל ו' סעי ז'‬

            ‫ובכלל זה סעי ז'‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫הפסוק‪ ,‬וא כ אנו מוכרחי לומר דלרב ‪ dne‬שכתבתי 'שלילת המעלות'‪ ,‬הוא‬

‫כנ"ל בכלל ה' מסעי ב' ולהל ‪.‬‬             ‫לא היה ש דברי הניכרי ‪ ,‬וא כ‬

‫דוד‪ ,‬א במילתא דעבידא לאיגלויי‪ ,‬וג לא שאלו דוד כלל על זה )וזהו כוונת רש"י בד"ה‬
                                      ‫חזייה וכו'‪ ,‬במה שדקדק וכתב‪ ,‬מתחלה מצאו שקר בכ (‪.‬‬

‫`‪ m‬כ ‪ ,‬איתרע ליה הדברי הניכרי לגמרי‪ ,‬כי הלא פיסח היה‪ ,‬והיה לו לדוד לדונו למפיבושת‬
 ‫לכ זכות‪ ,‬לחשוב שמניעת ביאתו היה על ידי ציבא באיזה סיבה‪ ,‬כמו שהיה האמת לבסו‬
‫שעבדו רימהו‪ ,‬ולזה קאמר הגמרא‪' :‬מכדי חזייה דשיקרא הוא' כו'‪ ,‬דעל ידי זה מגדיל רב‬
‫הפלא על דוד‪ ,‬דקבלה הראשונה שהאמי לציבא וקבל דבריו שהרי השיב לו הנה ל כל‬
‫אשר למפיבושת ג כ שלא כדי היה‪ ,‬ולכ הביא פסוק הראשו ‪ .‬ושמואל סבירא ליה דמתחלה‬
‫על תנאי היה‪ ,‬כמו שכתב רש"י‪ ,‬ומה שלא חזר דוד לבסו מדבריו כשהשיב לו מפיבושת‬

                              ‫על מניעת ביאתו‪ ,‬משו דאחר כ ראה בו דברי הניכרי בעצמו‪.‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280