Page 272 - haFETS-2
P. 272

‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬                   ‫‪ clx‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫)יט( ְל ַס ֵ ר ָ ָבר ֶזה ַלֲא ֵחִרי ‪ ,‬א )כ( ְל ַב ת ִ ְד ָבִרי ֲעב ר ֶזה‪,‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .mixg`l df xac xtqle (hi‬דלא יהא אחד לחבירו‪ ,‬מתי צרי לקנא לאמת‪,‬‬

‫עדי מא ראה בעצמו דברי גנות וכל שכ בזה‪.‬‬

‫על חבירו‪ ,‬שאסור לגלותו‪ ,‬וכדלעיל ‪ rce‬עוד‪ ,‬דכל שני הסעיפי אלו שכתבתי‬
                                           ‫בכלל ד' סעי ד'‪.‬‬
‫אי חילוק בי עני בי אד למקו‬

‫לעני בי אד לחבירו‪ ,‬לבד מהפרט של‬             ‫‪ s`e‬דלעיל איירינ בדברי שבי אד‬
‫סיפור לאחרי שפקפקתי בו במקצת‪,‬‬              ‫למקו ‪ ,‬מכל מקו ‪ ,‬בעניננו נראה‬
                                           ‫לי‪,exagl mc` oiay mixaca elit`c ,‬‬
                                   ‫וכנ"ל‪.‬‬

‫‪ .mixaca ezefal (k) xefrle zn`l dfa `pwl ick xtql dvexe‬כ נראה לי פשוט‪,‬‬

‫דלא אתא הסברא דמסיח לפי תומו‪,‬‬              ‫‪xtql `ly xdfi ok mb ,el my` xy`l‬‬

‫להפקיע איסור דאורייתא של אונאת‬             ‫‪mixne` izrny' wx ,i`ce jxca df xac‬‬
‫דברי ‪ .‬ותדע דהרי אמרינ בבבא מציעא‬
‫)נ"ח ע"ב( דגדולה אונאת דברי מאונאת‬         ‫‪ ,oeir jixv df ote`a elit`e .'ok‬ועיי‬
‫ממו ‪ ,‬שזה בגופו וזה בממונו וכו'‪ ,‬וכיו‬      ‫במה שכתבנו לקמ בחלק ב' כלל ט'‬
                                           ‫סעי קט ח' ]ט'[ בבמ"ח‪aeh xzeie .‬‬

‫‪ el xxaziy cr xacd z` dlgzn xewgiy‬דלעני ממו בודאי לא סמכינ על סברא‬

‫דמסיח לפי תומו לאפקועי ממונא‪,‬‬              ‫‪el liren didi `ly rci mbe ,`ed zn`y‬‬
‫וכדאיתא בבבא קמא )קי"ד ע"ב(‪ ,‬עיי‬
‫ש בגמרא‪ ,‬על אחת כמה וכמה לעני‬              ‫‪ .envr oial epia oecipdl dgked‬ויתר‬
                                           ‫הפרטי שצרי לזה‪ ,‬עיי לקמ בחלק‬
                           ‫אונאת דברי ‪.‬‬
                                                                         ‫ב' כלל ט'‪.‬‬

‫‪izrc ok mb ,ixz iak dil onidn oiprle‬‬       ‫‪ oiprle‬א המספר לו הוא מהימ ליה‬
                                           ‫כבי תרי‪ ,‬והוא בדברי שבי‬
‫‪xzed `lc xzei dhep dyelwd‬‬                   ‫אד לחבירו‪ ,‬והוא רוצה אחר כ ליל‬
                                            ‫ולספר לאחרי כדי לקנא לאמת‪ ,‬א‬
‫‪did m`y mewna elit` ,df meyn edpe`l‬‬         ‫דלדינא אפשר לצדד דמותר‪ ,‬כמו א‬
                                           ‫ראה בעצמו‪ ,‬מכל מקו אחרי שכתבנו‬
‫‪mewn lkn ,edpe`l xzen did xacd xxazp‬‬       ‫לקמ בהלכות רכילות כלל ו' )סעי ז'(‬
                                           ‫שהדעת נוטה דהשתא ליכא לדינא‬
‫‪lr m` ik xacd xxazp `lc oeik eiykr‬‬         ‫דמהימ ליה כבי תרי‪ ,‬על כ יזהר מתחלה‬
                                           ‫לחקור את הדבר א אמת הוא‪ .‬ועיי‬
‫‪ ,ixz iak onidn ici‬א דמתיר הגמרא‬            ‫לקמ בחלק ב' כלל ט' שיש כמה פרטי‬
‫בפסחי לשנוא אותו משו זה‪ ,‬אלמא‬              ‫אפילו א ראה בעצמו דבר עוולה שעשה‬
 ‫דמותר להחליט הדבר בדעתו לודאי‪ ,‬א‬
‫על פי כ לא דמי לעניננו‪ ,‬דהת אינו‬
‫עושה לו שו דבר כלל‪ ,‬רק שהוא שונא‬
‫אותו בלבו עבור העבירה שעשה במזיד‪,‬‬
‫מה שאי כ לעשות לו ריעותא בפועל‪,‬‬
   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277