Page 268 - haFETS-2
P. 268

‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬                   ‫‪ lx‬חפ‬

                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת ג' כסלו‪ ,‬י"ב אדר ב'‪ ,‬כ"ב תמוז‪.‬‬  ‫ש‪ :inei gel 38 .‬שנה פשוטה א' כסלו‪ ,‬א' ניס ‪ ,‬א' אב‪.‬‬

‫‪ְ .h‬ו ִא ִמי ֶ ִ ֵ ר ל ַה ָ ָהָרע ַעל ֶא ָחד‪ָ ,‬הָיה )טז( ' ֵמ ִסי ַח‬
‫ְל ִפי ' ְ ָד ָבר ֶזה ) ַמה ִ ְקָרא ' ְל ִפי '‪ִ ,‬י ְת ָ ֵאר ִ ְב ֵאר‬

                            ‫‪miig min x`a‬‬

‫כמיניה להאמי לאותו העד כדי לקנא לאמת‪ ,‬אפילו הכי אי נאמ רק‬

‫להפסידה כתובתה‪ ,‬וזה פשוט וישר יותר לחוש בעלמא‪ ,‬כמבואר לעיל בתחלת‬

‫מביעתא בכותחא'‪ ,‬עד כא לשו כלל ו' ]וא דבר זה הוא בבי אד‬

‫למקו ‪ ,‬מלקי אותו עבור זה שהוציא‬            ‫מהרי"ק‪.‬‬

‫דבה על חברו וכדאיתא בפסחי )קי"ג‬            ‫)‪ .enez itl giqn (fh‬אראה לבאר כא‬
‫ע"ב( במעשה דטוביה‪ ,‬עיי ש [‪ ,‬רק כל‬          ‫מהו נקרא 'לפי תומו'‪ .‬וא שבאמת‬
‫דברינו הוא אפילו א נאמר שכא‬                ‫אי אנו צריכי לבאר זה‪ ,‬כיו דמסקינ‬
‫בישראל‪ ,‬מהני מסיח לפי תומו לעני‬            ‫לבסו שאפילו לעני להאמי בלבו‬
                                           ‫בלבד‪ ,‬לא יסמו על 'לפי תומו'‪ ,‬רק‬
    ‫להאמי בלב‪ ,‬כמו לקמ גבי עכו" ‪.‬‬

‫חוששני בדבר אולי ימצא מי שירצה ‪ x`ape‬קצת מפרטיו‪ :‬וזה לשו השו"ע‬

‫אב העזר סימ י"ז סי"ד‪' :‬כבר‬                 ‫לחלוק על דעתנו‪ ,‬ופ ימצא ראיה על‬

‫זה מבבלי או ירושלמי‪ ,‬שמפי מסיח לפי אמרנו שהעכו" שהסיח לפי תומו‬

‫תומו‪ ,‬מותר להאמי בלבו‪) ,‬כי יותר מזה משיאי על פיו‪ .‬כיצד‪ ,‬היה מסיח לפי‬

‫בודאי אסור‪ ,‬וכמו שנביא א ירצה הש ‪ ,‬תומו ואמר אוי לפלוני שמת‪ ,‬כמה היה‬

‫על זה ראיות מפורשות(‪ ,‬לכ מצאתי את נאה‪ ,‬וכמה טובה עשה עמי‪ ,‬וכיוצא‬

‫עצמי מחוייב בדבר להודיע לכל מהו בדברי אלו שמראי שאי כוונתו‬

‫נקרא לפי תומו‪ ,‬כדי שלא יטעה לפחות להעיד‪ .‬רק לפי תומו מספר האי היה‬

‫המעשה‪ ,‬הרי זה נאמ '‪ .‬ופסק ש בבית‬           ‫בדבר זה‪.‬‬

‫שמואל ס"ק ל"ו‪ ,‬דכל שבא לבית די‬             ‫‪ dlgzne‬אתה צרי לידע‪ ,‬דכא בעניני‬
‫להעיד‪ ,‬אפילו א הוא מסיח לפי תומו‬           ‫לשו הרע לא דמי לעדות אשה‬
‫לא מהני‪ ,‬ואמרינ דשמא כוונתו להעיד‪,‬‬         ‫לכל דבר‪ ,‬דש א האומר על אשה‬
‫והכי נמי בענינינו‪ ,‬יהא נקרא 'לפי תומו'‪,‬‬    ‫שמת בעלה היה ישראל‪ ,‬אפילו א אינו‬
‫כל שאנו רואי שאי כוונתו בסיפורו כדי‬        ‫מסיח לפי תומו‪ ,‬ומתכוי להעיד‪ ,‬נאמ‬
‫לגנותו‪ ,‬או לעורר בזה מדני על חברו‪,‬‬         ‫ומשיאי על פיו‪ ,‬והכא אינו נאמ ‪ ,‬אפילו‬
                                           ‫א הוא מספר במה שאחד עשה עוולה‬
 ‫רק לפי תומו מספר סת מעשה שהיה‪.‬‬

‫לחבירו‪ ,‬שאי לתפשו על זה באשמת ‪ m`e‬שאלוהו מתחלה אודות פלוני איה‬

‫הוא‪ ,‬ואמר לה שמת‪ ,‬מבואר ש ‪,‬‬                ‫לשו הרע‪ ,‬שיכול לומר שכוונתו רק כדי‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273