Page 263 - haFETS-2
P. 263
dkx f llk rxd oeyl zekldחיי חפ
miigd xewn
ַ ָ ה ְ ָע ִמי ֶ ָע ַבר ִ ְ ָאט ֶנ ֶפ ַעל ִא ִרי ַהְיד ִעי ְלָכל ִי ְ ָר ֵאל
ֶ ה א ִא רֵ ְ ,נא ְו ַכ ֵצא ָ ֶזה ַעל ִאי ָ ֶזה מ ָ ר ְלַק ֵ ל
ָל ָהָרע.
ְ .eו ִא ֶא ָחד ָ א ֶא ְצל ְמ ַס ֵ ר ל ֶאת ִע ְנָיָניוְ ,בת ִס ר ִס ֵ ר
ל ֵאיֶזה ָ ָבר ֶ ה א ְ נ ת ְל ַע ְצמ ְו ַלֲח ֵבר ֵ ,אינ מ ָ ר ְל ַהֲא ִמינ ,
ַרק ַעל ַע ְצמ )יא( ְו ֹלא ַעל ֲח ֵבר .
miig min x`a
) .exiag lr `le (`iוראיה לזה ממה נאמנת על חברתה' .ועיי ש בגמרא
דאמרינ בכתובות )כ"ג ע"ב(' :אני דאיירי דליכא עדי דנשבית ,ומשו הכי
וחברתי טמאה ,נאמנת על עצמה ואינה אינה נאמנת רק על עצמה ולא על
את יולדתו בפניו ,עד כא לשונו .הרי דמתיר הרמב" לבזות אותו מחמת 'קלא דלא פסיק'
לבד ,ומשמע מסתימת לשונו לכאורה ,דאפילו רק על פע אחת מותר.
` m` jכ יקשה מאוד ,שהרמב" סותר את דברי עצמו ,שבפרק ו' מהלכות דיעות ,שכתב
ש בעני תוכחה' :הרואה חבירו שחטא וכו' ,א לא חזר בו בסתר ,מכלימי אותו
ברבי ומפרסמי חטאו ומחרפי אותו ,עד שיחזור למוטב' וכו' ,עיי ש .וא כ בענינינו,
אמאי מתיר הרמב" לבזותו ,יוכיחנו מתחלה .ובוודאי לא מיירי הרמב" בדי זה דלבזותו,
דוקא בבית די ,דנתר על זה דלבית די כדי לגדור גדר שאני .כי ידוע דדי זה של הרמב" ,
הוא מהמימרא 'האי מא דסנאי שומעניה' ,והאי מימרא איירי בכל אד ,כמו בשאר מימרות
דלעיל מזה ,עיי ש בגמרא .אלא וודאי אנו מוכרחי לומר ,דכוונת הרמב" שרינו העיר
הוא ,שהוא עובר תמיד ,על העריות ,לא שעבר פע אחת לבד ,וכ משמע לישנא דהרמב"
למי שמדייק בו ,ומסתמא רינו כזה אינו יוצא בבת אחת ,רק פע אחר פע לפי עניני הכיעור
שרואי בו תמיד ,וא כ לא פליג ע רש"י ,וכאשר פירשנו למעלה דברי רש"י.
,ok m`eיוסר ג כ הקושיא שהקשינו עליו בעני הוכחה ,דכיו שנשמע עליו תמיד בעיר
עניני מכוערי כאלו ,עד שנתחזק על ידי זה בעיר לאד רשע ,תו לא הוי בכלל
'עמית ' ,ואי אנו מחוייבי להוכיחו ,ד'הוכח תוכיח את עמית ' כתיב ]ועיי לקמ )כלל י'
סק"ל( בעני זה ,במה שנכתוב בביאור דברי הרבינו יונה שבשיטה מקובצת ,שלא יהיה סותר
דברי עצמו שבשערי תשובה[ ,וממילא דמותר ג כ לבזותו ,ד'לא תונו איש את עמיתו'
כתיב ,ואשר לא שת לבו לדבר ה' ,מותר להכלימו במעלליו ,ולהודיע תועבותיו ,ולשפו בוז
עליו ,וכמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה במאמר רי"ט עיי ש .ובחוש משפט בסימ
