Page 258 - haFETS-2
P. 258

‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬     ‫‪ kx‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

 ‫ְוי ֵתר‪ֶ ,‬א ָ א ְ ֵבית ִ י ‪ֲ ,‬א ָבל ח ְל ֵבית ִ י ֹלא‪ֲ ַ ,‬א ִפ ִא‬
‫ֹיא ְמר ֶ ֶקר‪ֵ ,‬איָנ ִנ ְקָר ִאי ' ֵעֵדי ֶ ֶקר'‪ ִ ,‬י ִא מ ִציא ֵ ָרע‬
‫ְ ָע ְל ָמא )ְו ִכְד ִאי ָתא ְ ֵס ֶפר ִמ ְצ ת ָק ָט ֹלא ַתֲע ֶ ה רל"ו(‪ְ .‬ו ָכל ֶזה‬
‫ְל ַה ְח ִליט‪ֲ ,‬א ָבל ָלח מ ָ ר‪ֲ ,‬א ִפ ִא ֹלא ָ ַמע ַרק ֵמ ֶא ָחד ְו ַכַ"ל‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫א שלבסו אפשר שיהא יוכל להתברר לעת עתה הוא נחשב כקול בעלמא‪,‬‬

‫דבריה בבית די ‪ ,‬על כל פני לעת וכנ"ל‪.‬‬

‫עתה ה גריעי מאחד שראה בעצמו‪ oi`e ,‬להקשות על זה מהא דאיתא בגמרא‬

‫הנ"ל‪' :‬מהו למימרא ליה לרביה‬  ‫שמותר לשנאותו‪ ,‬דלכל הפחות יודע‬

‫בעצמו שהדבר אמת‪ ,‬מה שאי כ בזה למסנייה'‪ ,‬ומסקינ ‪' :‬אי מהימ ליה‬

‫בזה‪ ,‬כדמסיק ש בש" ס"ק פ"ב‪ .‬ואחר כ מצאתי בספר ברית אברה בחלק אהע"ז בסימ‬
                         ‫ס'‪ ,‬שג הוא זכר ראיה זו‪ ,‬דעל ידי אחרי אפילו שני לא מיקרי ברי‪.‬‬

 ‫‪ `de‬דתנ ביבמות )ד פ"ז ע"ב(‪' :‬ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו'‪ ,‬ופירש על זה ש‬
‫רש"י ושארי פוסקי ‪ ,‬דעל ידי ב' עדי שאמרו לה מת בעלה‪ ,‬ניסת מעצמה‪ ,‬ואינה צריכה‬
‫להיתר בית די ‪ ,‬אלמא דמיקרי ברי על פי אחרי ‪ .‬עיי בתשובת האחרוני ]והוא בספר ברית‬
‫אברה בסימ ס' הנ"ל[ שכתב דאפשר דכונת המשנה רק דאינה צריכה לרשות בית די‬
 ‫שיתירוה לינשא‪ ,‬אבל על כל פני צרי שיתקבל מתחלה דברי העדי בבית די ‪ .‬ואפילו א‬
 ‫תמצא לומר דכונת המשנה להתירה לינשא תיכ כמו שכתב ש בש הרד" ‪ ,‬ג כ יש טע‬
‫לחלק בזה‪ ,‬כמו שכתב ש בספר ברית אברה בסימ ס' הנ"ל בסו אות א' ובתחלת אות‬

                                                                                     ‫ו'‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪ ,mle`e‬באמת אי אנו צריכי לכל זה‪ ,‬דאפילו א נאמר דבעלמא מיקרי 'ברי' אפילו א לא‬
 ‫ראה בעצמו רק ששמע מאחרי ‪ ,‬היינו בדבר שאי דר האד לשקר או להוסי‬
‫דברי ‪ ,‬כגו לומר לאשה שמת בעל וכהאי גונא‪ ,‬מה שאי כ בעניני לשו הרע ורכילות‪,‬‬
 ‫אנו רואי בעונותינו הרבי שנעשה הדבר כהפקר‪ ,‬ומצוי לשקר בזה‪ ,‬או על כל פני להחלי‬
‫ולגז את העני ‪ ,‬ואינו מקפיד בעת סיפורו שלא לשנות כלל מכמו שהוא באמת‪ ,‬וידוע הוא‬
‫דבעניני אלו יוכל להשתנות העני מהיפ להיפ א בשינוי תיבה אחת‪ .‬וג מצוי כמה‬
 ‫פעמי ‪ ,‬שאלו שני המספרי לא ראו בעצמ ‪ ,‬רק שמעו מפי אחר‪ ,‬וא על פי כ מספרי‬
‫הדבר סת כאילו ראו בעצמ ‪ .‬על כ בוודאי אסור להאמי אפילו לשני ויותר‪ ,‬רק לחוש‬

                                                                                     ‫בלבד מותר‪.‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263