Page 255 - haFETS-2
P. 255
fix f llk rxd oeyl zekldחיי חפ
miigd xewn
ִל ְ ֹק ֶ ְ ,א ְמִרי ל ָ ָבר ֶ ֹא ִ ְרצ נ ְ ,בז ַה ַ ַע ה א
ֵתק ִ ,י א ַלי ִנ ְתַג ֵ ר ַע ָ ה ַעל ִט ְבע ְ ,וָג ַמר ְ ַד ְע ֶ ֹא
ַלֲענ ת ַעל ִריב .א ִמ ְ ֵני ֶ ָר ָאה ֶ ְ ַוַ אי ַיֲא ִמינ י ֵתר ְלִד ְבֵרי
miig min x`a
דברי לבד מפסול משפחה ושותק ,ליה ,הכי והכי קעביד ,אמר ליה מאי
סימ הוא שהוא מיוחס ,עיי ש ,וג טעמא לא אמרת ליה באנפיה' וכו'.
` oiהכוונה דאי הוה אמר ליה באנפיה, הכא ,רק לשעת מריבה דמיא ,ולכ ,
הוה שמואל מחליט שהוא אמת, אפילו א טבע האיש הזה ,שלא לשתוק
והשתא לא ,אלא הכוונה דממה שלא בשאר דברי ,ועתה שתק ,א על פי
השיב תשובה זו בפני חייא בר רב, כ ,אי ראיה שהוא אמת ,וכמו שכתבתי
ואדרבה קבל עליו שלא לצערו עוד, בפני הטע .וכ מוכח מהיש אומרי
נראה לכאורה שאי הדבר אמת ,וכמו השני שבהגה"ה הנ"ל ]דש הלא א
שכתב רבינו יונה בשערי תשובה במאמר קרו ליה ממזר צווח וחלל שותק ,ואפילו
הכי כיו דלעני מריבה דמיא כשר[,
רכ"ח ,עיי ש . ומסו ההגה"ה .וכבר אמרו חז"ל בחולי
)פ"ט' (.על מי העול קיי ,על מי שבול
,dpdבכל דברינו הארכנו ,אפילו א
המרגל איננו רשע לפי סיפורו, פיו בשעת מריבה'.
כגו שסיפר לו בעניני רכילות שפלוני
xzeiaeנוכל לראות ,שאפילו במה רוצה להזיקו ושישמור עצמו ממנו,
שפסקו חז"ל )כתובות כ"ב ,(:וכיוצא בזה בעניני לשו הרע ג כ
'האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת ,אסור להאמינו בהחלטה ]וכההיא דאב
חזקה אי אשה מעיזה פניה בפני בעלה' ,העזר בסימ קע"ח ,דא שנוכל לומר,
ראה כמה פרטי יש בזה באב העזר דהעד לא כיו רק כדי שיפרוש בעלה
סימ י"ז ס"ב ,דדוקא שלא היתה קטטה ממנה מפני זנותה ,ולא לש לשו הרע,
ביניה מתחלה ,ועוד פרטי .ואחרי כל וא שהאשה שותקת ,אפילו הכי אי
זה כתב בהגה"ה' :והאידנא דנפישא צרי בעלה לפרוש ממנה[.
חוצפא ,אינה נאמנת אלא להחמיר' ,עיי lkeשכ א הוא דברי לשו הרע
ורכילות ,דאסור בי בפניו ובי ש.
`deדאיתא בערכי )ד ט"ז ע"ב( ,ד'רב שלא בפניו ,ואפילו על דבר אמת ,וא
הונא וחייא בר רב הוו יתבי קמיה כ אפילו א הוא כדבריו שהוא אמת,
דשמואל ,אמר ליה חייא בר רב לשמואל ,הוא 'רשע' לפי סיפורו ,שעבר על לאו
חזי מר מאי קעביד לי רב הונא ,קבל ד'לא תל רכיל בעמי ' ,ולא תשא ,ושאר
עליו דתו לא מצער ליה ,בתר דנפק אמר לאוי ועשי המבוארי לעיל בפתיחה,
