Page 254 - haFETS-2
P. 254
f llk rxd oeyl zekldחיי fhxחפ
miigd xewn
)ג( ©ִ ENt¦ `£eא ה א ֵתק ַע ָ הָ ָ ְ ,עה ֶ א ְמִרי ָע ָליו ַהִ ְבֵרי
ְ נ ת ְ ָפָניוֲ ,א ִפ ָה ִכי ) ַאַע ִ "ֵכ( ֵאי ִלַ ח ִמֶה
ְר ָאָיה ְל ַה ְח ִליט ֶ ַהָ ָבר ֱא ֶמתַ .וֲא ִפ ִא ִט ְבע ָ ִמיד ֶ ֹא
miig min x`a
) .wzey `ed m` elit`e (bממה ולא השיבה כלו ,וא על פי כ ,לא
שמבואר באב העזר בסימ קע"ח ניקח מזה ראיה שהוא אמת ,וקל וחומר
ס"ט ,דאפילו א עד אחד העיד בפניה בנידו דיד ,שהוא מספר עליו לשו
שזינתה ושתקה ,דא הוא נאמ בעיניו הרע או רכילות בעלמא שלא בבית די ,
ודעתו סומכת עליו כשני ,יוציא וית שלא נחליט בלבנו לומר שהדבר אמת,
כתובתה ,וא איתא דשתיקה כהודאה ,מפני שאמר עליו ושתק.
elit`eלדעת מהרש"ל דפליג על הלא א היא בעצמה הודית שזינתה,
השולח ערו כמבואר ש איתא בסימ קט"ו ס"ו דאיבדה כתובתה,
בבית שמואל סעי קט ח' וסבירא ליה עיקר ותוספת ,עיי ש .
m`eתרצה לחלק מעני היזק ממו שהאשה אסורה מחמת השתיקה ,היינו
לענינינו ,דלעני הפסד כתובה דוקא ש אית ליה שתיקה כהודאה,
צרי ראיה ברורה .והלא לעני לאסור והטע דלא היה לה לשתוק בעני זה,
אשתו עליו ,שוה לענינינו ,והראיה ,דא אבל בעניננו ,דהיינו לשו הרע ורכילות,
הוא מאמינו כבי תרי ,חייב להוציאה ,בודאי אי מהשתיקה שו ראיה ,וראיה
ובכהאי גוונא אמרינ ג כ בפסחי לזה ממה שמבואר באב העזר בסימ
)קי"ג ע"ב( לעני לשו הרע' :אי מהימ ב' סעי ד' בהגה"ה ,דא קרו ליה ממזר
כבי תרי ,לימא ליה' כו' ,עיי ש ,אלמא ושתיק ,אי מהשתיקה שו ראיה לחשוש
דאי צרי ראיה ברורה לעני לאסור עליו מחמת זה .ואפילו לדעת המחבר
אשתו עליו ,ואפילו הכי פסק בשולח דמחמיר עליו ,היינו לחשש בעלמא,
ערו הנ"ל ,דא אי דעתו סומכת עליו כדקאמר 'חוששי לו ולמשפחתו',
ובעניננו ,ג אנו מודי שצרי לחוש כשני ,היא מותרת לו.
ולשמור את עצמנו בכל גוונא ,כדקאמר dzreנחזי אנ ,הלא א שקר העיד
בנדה ס"א 'האי לישנא בישא וכו' למיחש העד ,אי עוולה גדולה מזו
מיבעי' ,אבל לא להחליט על ידי בעול ,שהעיד עדות שקר והוציא עליה
ש רע ,שאי לו מחילה עולמית )ירושלמי
השתיקה שבודאי אמת הוא.
בבא קמא פרק ח' הלכה ז'( ,וג הוא רוצה ,zn`aeבענינינו שיי כל הסברות
הנזכרות ש בהגה"ה ,דלכל לאוסרה על בעלה בחינ ,וג העיז פניו
לומר זה בפניה ,וביותר שהיא שתקה הדיעות דש ,השומע חרפתו בשאר
