Page 253 - haFETS-2
P. 253

‫‪ehx‬‬  ‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬         ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֶזה ִמ ִ י ַהִ ‪ְ .‬ו ָכל ֶ ֵ ִא ֵאי ְמ ַס ֵ ר ַע ָ ה ְ ָפָניו‪ַ ,‬רק א ֵמר‬
 ‫ֶ ָהָיה א ֵמר ֶאת ַהְ ָבִרי ֵא ְ ָפָניו‪ָ ְ ,‬אס ר ְל ַהֲא ִמינ ִמ ַ ַע‬

       ‫ֶזה‪ַ .‬בֲע נ ֵתינ ָהַר ִ י ‪ָ ,‬הע ָל ִנ ְכ ָ ִלי ָ ֶזה ְמ ֹאד‪.‬‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ cere‬ראיה מהרמב" )דעות פרק ז' הלכה ‪ lr‬זה אשיב ‪ ,‬כי לא כ דעת תורתנו‬

‫הקדושה‪ ,‬וכי מפני שיש לנו סברא‬         ‫ג'(‪ ,‬שהרי מתחילה כתב‪' :‬אמרו‬

‫חכמי שלשה לשו הרע הורגת‪ ,‬האומרו על זה ליפותו ולהחזיקו בחזקת נאמ‬

‫והמקבלו וזה שנאמר עליו‪ ,‬והמקבלו בדיבורו‪ ,‬נוציא על ידי זה להשני‬

‫יותר מהאומרו'‪ ,‬ואחר כ )הלכה ה'( כתב‪ :‬מחזקתו‪ ,‬והלא אפילו אצל דבר שהועד‬

‫'אחד המספר בלשו הרע בפני חבירו לפני בית די ‪ ,‬שיש לו כח גדול‪ ,‬לא‬

‫או שלא בפניו'‪ ,‬א כ ממילא משמע‪ ,‬נזכר סברא זו כלל‪ ,‬שיוחלט הדבר בבית‬

‫דלקבל ג כ אסור בכל גווני‪ ,‬וכבר די כדברי העד‪ ,‬מפני שהעיד עליו בפניו‪,‬‬

‫ביררנו לעיל )כלל ב' סק"ג ד"ה היוצא( ובממו אי צרי רק שבועה‪ ,‬וא העיד‬

‫דהרמב" כלל בדי זה לשו הרע העד שאר דברי גנות על חבירו‪ ,‬ורוצה‬

‫ורכילות‪ .‬ובאמת הוא דבר פשוט יותר לעשותו בזה רשע ופסול‪ ,‬לא מהני עדותו‬

‫מביעתא בכותחא‪ ,‬דאפילו א היינו כלל להוציא להשני מחזקתו‪ ,‬ולא נשאר‬

‫סוברי שלשו הרע על חבירו מותר עליו על פי די שו ספק פסול‪ ,‬ונשאר‬

‫לומר שלא בפניו כשיודע שהיה אומרה בחזקת כשרותו כמו שהיה קוד ‪,‬‬

‫בפניו‪ ,‬זה אינו שיי רק להמספר‪ ,‬דיודע וכמבואר בחש משפט בסימ כ"ח )סעי‬

     ‫שהוא אמת והיה אומרה בפניו‪ ,‬אבל לא א'( בהגה"ה‪.‬‬

‫‪ dne‬שאמרו בנדה )ס"א‪' (.‬למיחש מיבעי'‪,‬‬  ‫להמקבל‪ ,‬דאינו יודע שהוא אמת‪ .‬וכי‬
‫היינו רק לשמור עצמו ממנו‪ ,‬ולא‬         ‫מפני שפלוני העיז פניו לדבר הגנות שלו‬
‫שיהיה עליו שו ספק להוציאו מחזקתו‪,‬‬
 ‫וכמו שביררנו בכלל ו' בבאר מי חיי‬           ‫בפניו‪ ,‬נחליט בלבנו שהדבר אמת‪.‬‬

             ‫בס"ק כ"ה בסופו‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬  ‫‪ icke‬שלא יטע היצר‪ ,‬שמחפש בזה‬
                                      ‫אחר צדדי היתר‪ ,‬ובונה אות על‬
                                      ‫קו תוהו ואבני בוהו )עפ"י ישעיהו ל"ד‬

‫י"א(‪ ,‬לומר היא לא נאמי להמספר ‪`ed ,'df lr d`ced' mipta epazky dne‬‬

‫‪lvpzny oecipdl d`ex `ed m` oicd‬‬       ‫בלשו הרע או ברכילות‪ ,‬וכי א היה‬

‫שקר‪ ,‬היא היה מעיז פניו לספר עליו ‪xacdy ezelvpzd ixacn xkipe ,df lr‬‬

‫בפניו דבר גנאי שלא היה ולא נברא‪ oin`dl xzen ok mb ,zn` ,‬ככל 'דברי‬

‫כי שמעתי מכמה אנשי היתר בעוונותינו הניכרי ' המבוארי לקמ ‪ ,‬ועיי ש‬

     ‫בסעי י"א וי"ב‪.‬‬                   ‫הרבי על ידי זה‪.‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258