Page 253 - haFETS-2
P. 253
ehx f llk rxd oeyl zekldחיי חפ
miigd xewn
ֶזה ִמ ִ י ַהִ ְ .ו ָכל ֶ ֵ ִא ֵאי ְמ ַס ֵ ר ַע ָ ה ְ ָפָניוַ ,רק א ֵמר
ֶ ָהָיה א ֵמר ֶאת ַהְ ָבִרי ֵא ְ ָפָניוָ ְ ,אס ר ְל ַהֲא ִמינ ִמ ַ ַע
ֶזהַ .בֲע נ ֵתינ ָהַר ִ י ָ ,הע ָל ִנ ְכ ָ ִלי ָ ֶזה ְמ ֹאד.
miig min x`a
cereראיה מהרמב" )דעות פרק ז' הלכה lrזה אשיב ,כי לא כ דעת תורתנו
הקדושה ,וכי מפני שיש לנו סברא ג'( ,שהרי מתחילה כתב' :אמרו
חכמי שלשה לשו הרע הורגת ,האומרו על זה ליפותו ולהחזיקו בחזקת נאמ
והמקבלו וזה שנאמר עליו ,והמקבלו בדיבורו ,נוציא על ידי זה להשני
יותר מהאומרו' ,ואחר כ )הלכה ה'( כתב :מחזקתו ,והלא אפילו אצל דבר שהועד
'אחד המספר בלשו הרע בפני חבירו לפני בית די ,שיש לו כח גדול ,לא
או שלא בפניו' ,א כ ממילא משמע ,נזכר סברא זו כלל ,שיוחלט הדבר בבית
דלקבל ג כ אסור בכל גווני ,וכבר די כדברי העד ,מפני שהעיד עליו בפניו,
ביררנו לעיל )כלל ב' סק"ג ד"ה היוצא( ובממו אי צרי רק שבועה ,וא העיד
דהרמב" כלל בדי זה לשו הרע העד שאר דברי גנות על חבירו ,ורוצה
ורכילות .ובאמת הוא דבר פשוט יותר לעשותו בזה רשע ופסול ,לא מהני עדותו
מביעתא בכותחא ,דאפילו א היינו כלל להוציא להשני מחזקתו ,ולא נשאר
סוברי שלשו הרע על חבירו מותר עליו על פי די שו ספק פסול ,ונשאר
לומר שלא בפניו כשיודע שהיה אומרה בחזקת כשרותו כמו שהיה קוד ,
בפניו ,זה אינו שיי רק להמספר ,דיודע וכמבואר בחש משפט בסימ כ"ח )סעי
שהוא אמת והיה אומרה בפניו ,אבל לא א'( בהגה"ה.
dneשאמרו בנדה )ס"א' (.למיחש מיבעי', להמקבל ,דאינו יודע שהוא אמת .וכי
היינו רק לשמור עצמו ממנו ,ולא מפני שפלוני העיז פניו לדבר הגנות שלו
שיהיה עליו שו ספק להוציאו מחזקתו,
וכמו שביררנו בכלל ו' בבאר מי חיי בפניו ,נחליט בלבנו שהדבר אמת.
בס"ק כ"ה בסופו ,עיי ש . ickeשלא יטע היצר ,שמחפש בזה
אחר צדדי היתר ,ובונה אות על
קו תוהו ואבני בוהו )עפ"י ישעיהו ל"ד
י"א( ,לומר היא לא נאמי להמספר `ed ,'df lr d`ced' mipta epazky dne
lvpzny oecipdl d`ex `ed m` oicd בלשו הרע או ברכילות ,וכי א היה
שקר ,היא היה מעיז פניו לספר עליו xacdy ezelvpzd ixacn xkipe ,df lr
בפניו דבר גנאי שלא היה ולא נברא oin`dl xzen ok mb ,zn` ,ככל 'דברי
כי שמעתי מכמה אנשי היתר בעוונותינו הניכרי ' המבוארי לקמ ,ועיי ש
בסעי י"א וי"ב. הרבי על ידי זה.