Page 248 - haFETS-2
P. 248
e llk rxd oeyl zekldחיי ixחפ
miigd xewn
ֲעב ר ֶזהָ ,ד ל א ָק ָט ֲ ,א ִפ ִא ַה ִ ָ ָנא ִ י ָ א ) ַהָ ָהָרע(
ָי ָצא ָע ָליו ַעל ְיֵדי ֵעד ֶא ָחד ָ ֵ ר ֶ ֵה ִעיד ָע ָליו ֵ ְ ֵבית ִ י ,
miig min x`a
כא לשו המהרי"ק ,ועל פי זה כתבתי כדי לעשות שו מעשה נגד מי שמספרי
דברי שבפני . עליו לישנא בישא ,כדמוכח בהדיא בנדה
)ס"א (.דגרסינ ש ' ,הנהו בני גלילא
xg`eשכ הדברי ,תדע דמה שכתבנו דנפק עלייהו קלא דקטול נפשא ,אתו
מתחילה )סעי י'(' ,או לאחרי א לא לקמיה דר' טרפו אמרו ליה לטמרינ
יחוש לו' וכו' ,היינו דוקא א לא יגיע מר ,אמר להו היכי אעביד אי לא
להנידו שו היזק מזה ,רק שה ישמרו אטמרינכו חזו יתייכו ,אטמרינכו הא
את עצמ ממנו )כה עובדא דגדליה אמור רבנ וכו' ,זילו אטמרו נפשייכו'.
ב אחיק ,דהיה לו לחוש להלישנא ולא מיבעי לפירוש השאילתות שפירש:
בישא ,ולספר לאנשיו ששמעתי אומרי 'הא אמרו רבנ וכו' ,ושמא הרגת וא
שהוא חושב עלינו רעה ,על כ נשמור אטמי אתכ חייבת ראשי למל '.
דוודאי פשיטא שיש לדקדק ,דהא אי לא
את עצמינו ממנו(. היה עליו אימתא דמלכותא היה מציל ,
וכל שכ שלא היה מעניש מפני חששא
`mdy ,mirneyd oipr itl d`xi m` la
דלישנא בישא.
ewifie ,xenb zn`l xacd z` elawi
`lkei minrte ,oecipdl df xear eyiiai e
mb dfn cer aaeqi ,wfidd calny zeidl
xtql el oi` i`cea ,zenevr zewelgn ok ` `lאפילו לפירוש רש"י שפירש' :שמא
הרגת ואסור להצילכ ' .מכל
.llkדכל עיקר טעמא דצרי לחוש מקו דבר פשוט הוא ,דלא חשש אלא
לאחרי ,כבר כתבנו לעיל )סקכ"ט( בש שלא לעשות שו מעשה ההצלה ,דשמא
המעדני יו טוב ,דהוא משו "ואהבת הרגו ,אבל לעשות לה שו עונש ,זה
לרע כמו " ,וכי היכי דצרי אני לחוש לא עלה על לבו ,שהרי השיא עצה
לעצמי שלא יגיע לי שו היזק ,כ אני להסתיר עצמ ,כדמשמע הת דאמר
צרי לחוש לאחרי שלא יבואו לידי להו ,זילו אתו טמרו נפשייכו ,ופשיטא
היזק ,כי פ אמת הוא הדבר הזה ,ולכ שא היו ראוי לעונש ,עונש גדול או
אני צרי לגלות את אזנ שישמרו את עונש זוטא ,לא היה משיא עצה ,אלא
עצמ ,וא כ אצא בזה ידי הכל ,שלזה היה מסתלק מה לגמרי .אלא ודאי
אני מציל מ ההיזק ,ולחבירו שכנגדו פשיטא ופשיטא דלקבולי לא מיבעי,
איני עושה היזק ממש אפילו על ידי לעני עשיית שו מעשה ולא שו ביוש,
לא קט ולא גדול ,וזה פשוט וישר' ,עד
אחרי .
dnשאי כ א אני רואה שה יקבלו
