Page 244 - haFETS-2
P. 244
e llk rxd oeyl zekldחיי exחפ
miigd xewn
ְ ,ו ַע ָ ה ִנ ְ ָמע ָע ָליו ע ד ֵמֲאָנ ִ י ֶ ָ ָצא ְלַג ְמֵרי ִמ ְ ַלל "ֲע ִמי ֶת ",
ְ ג ֵ ָ ְ ,ביק ֶה ֵ ָרא ְו ָא ֵכיל ִא ָרא )ע ֵזב ֶה ֵ ר ְוא ֵכל ִא ר( ֵ .יָו ֶ ֹא
ִנ ְת ָ ֵרר ִ ְבֵרי ֶה ְ ֵבית ִ י ַ ,רק ֶ ָא ְמר ֲאָנ ִ י ְ ֶדֶר ִס ר ְ ָע ְל ָמא,
)כח( ֵאי ְלַק ֵ ל ִ ְבֵרי ֶה ֶלֱא ֶמת ְ ֵדי ִל ְמ ֹנ ַע ֶאת ַע ְצמ ַעל ְיֵדי ֶזה
ִמ ִ ְדי נ ִא ִנ ְ ָ הְ ,ו ַכ ֵצא ָ ֶזה(.
miig min x`a
ש .ועיי ביורה דעה בסימ רנ"א ` df jמספקא לי ,אי כוונת רש"י דאי
אי עדי רק קול בעלמא ,תו בביאור הגר"א )סק"א( ,ובפתחי תשובה
בש האחרוני ,דהלכה כדברי לא הוי כי א חשש בעלמא ,וא כ
התוספות בע"ז )כ"ו :ד"ה אני( ,וכ פסק ממילא מחייבינ לפדותו כשאר מומר
הי של שלמה )גיטי פרק ד' סימ ע"ב( ,לתיאבו ,או נימא דכוונת רש"י ,דאי
דלתיאבו עדיי אנו מחוייבי לפדותו .לא היו עדי על זה ,לא היה רבי אמי
משיב 'לא שבקו לי דאפרקינ ' ,דמשמע ) .zn`l mdixac lawl oi` (gkשזה
דיש איסורא בדבר ,וכדמוכח ביו"ד לשו הגמרא בגיטי )מ"ו' :(:ההוא
בסימ רנ"א ס"ב דאוכל נבילות גברא דזבי נפשיה ללודאי ,אתא
להכעיס אסור לפדותו ,ומקורו מזה. לקמיה דרבי אמי ,אמר ליה פירק ,
עיי ש ,אבל לעול אימא ל דעל פירוש ,פדיני :ורצה ר' אמי לפדותו,
איש כזה שנתפקר בלתיאבו ,מותר אמרו לו רבנ לרבי אמי ,האי ישראל
להאמי ג כ א אנשי סיפרו לו מומר הוא ,דקחזו ליה דקאכיל נבילות
דחזו ליה דאכיל להכעיס ,ופטורי וטריפות .אמר להו ,אימא לתיאבו הוא
מלפדותו ,ואי עוברי על ידי זה על דקאכיל .אמרו ליה ,והא זימני דאיכא
היתירא ואיסורא קמיה ,ושביק היתירא
לאו ד'לא תעמוד על ד רע '.
ואכיל איסורא .אמר ליה ,זיל לא שבקו oi`eלהביא ראיה לזה ,ממה שמבואר
לקמ בכלל ז' סעי ה' ,דעל איש לי דאפרקינ ' .ופירש רש"י בד"ה
ואכיל איסורא' :עדי העידו עליו כ ,שנתחזק בעיר לאד רשע ,מותר לקבל
והוי אוכל נבילות להכעיס' .ומשמע לשו הרע .דאפשר דוקא עוולה שהיא
מזה ,דא לא העידו עדי עליו כ ,כעוולה הראשונה מותר להאמי ,מה
רק אנשי סיפרו לרבנ כ בדר סיפור שאי כ בזה שהעוולה השניה היא
בעלמא ,לא היה ר' אמי מקבל דבריה הרבה יותר מהראשונה ,דבתחלה היה
למנוע את עצמו על ידי זה מפדיונו ,עדיי קצת בכלל 'עמית ' לעני זה
דמצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו, ועל פי זה כתבתי את דברי שבפני .
