Page 242 - haFETS-2
P. 242
e llk rxd oeyl zekldחיי cxחפ
miigd xewn
ַ xE`a¥ Eהָ ָברָ ְ ,צִרי ְלַק ֵ ל ֶאת ַהָ ָבר )כה( ְ ֶדֶר ֲח ָ ְ ָע ְל ָמא,
ַהְינ ַרק ְ ֵדי ִל ְ ֹמר ֶאת ַע ְצמ ִמ ֶ ֹ ֶ ,א ַי ִ י ַע ל ֶהֵק
ַעל ָיד ְ .ו ֹלא ִי ְהֶיה ֶזה ַהָ ָבר ֲא ִפ ְ ֶגֶדר ָס ֵפקַ ְ ,מֲע ִמיִדי ְל ָאָד
miig min x`a
בהחלט ,כי הוא אינו יודע א אמת הוא .ליה מיבעי ,ושמא הרגת ואסור לי להציל
) xcba `le .`nlra yyg jxca (dkאתכ ' ,עד כא לשונו.
) zetqezeד"ה אטמרינכו( כתבו על זה, zwfga mc`l oicinrnc ,wtq
וזה לשונ ' :ובשאילתות דרב .ezexyk
iptnשבדי זה יש פרטי שנכשלי בו אחאי מפרש ,שמא הרגת ,וא אטמי
העול ,לכ אני מוכרח להעתיק אתכ חייבת את ראשי למל ' .וכתב
לשו הגמרא והפוסקי הנמצאי בעני רש"ל על זה ,וזה לשונו' :נ"ב אי ראיה
הזה ממה שראיתי .וזה לשו הגמרא נדה מכא להציל ההורג ,אפילו בעת שבטלו
)ס"א' (.כתיב )ירמיהו מ"א ט'( 'והבור אשר דיני נפשות ,מכל מקו אסור להציל ,וכ
השלי ש ישמעאל את כל פגרי האנשי יאבדו כל אויבי ה' ,וידינו אל תגע בה ,
אשר הכה ביד גדליה' ,וכי גדליה הרג ,אלא להכי שרי להציל ,דספק הוי ,וספק
והלא ישמעאל הרג ,אלא מתו שהיה נפשות להקל .ועוד ,שמעמידי לאד
לו לחוש לעצת יוחנ ב קרח ולא חש ,בחזקת כשרות ,ואימור בודאי לא הרג',
מעלה עליו הכתוב כאלו הרג .אמר רבא ,עד כא לשו רש"ל.
uexizkeזה מוכח מהרא"ש ,שכתב ש האי לישנא בישא ,א על גב דלקבולי
)סימ ה' סעי י'( וזה לשונו: לא מיבעי ,למיחש ליה מיבעי .הנהו בני
'פירש רש"י מיחש מיבעי ושמא הרגת גלילא דנפק עלייהו קלא דקטול נפשא,
ואסור להציל אתכ .ותימא הוא לפרש אתו לקמיה דר' טרפו ,אמרו ליה לטמרינ
כ ,וכי א יצא קול על אד שחטא, מר .אמר להו היכי אעביד ,אי לא
בשביל קול בעלמא יהא אסור להציל אטמרינכו חזו יתייכו ,אי אטמרינכו הא
נפשו .ונראה דברי רבינו אחאי שפירש אמור רבנ האי לישנא בישא ,א על גב
בשאילתות ,א הרגת חייבת ראשי דלקבולי לא מיבעי למיחש מיבעי ,זילו
למל ,שהתרה מלקבל רוצחי .וכעי זה אתו טמרו נפשייכו' ,עד כא לשו
דוקא יש לחוש ללישנא בישא ,היכי
הגמרא.
dfeלשו רש"י )ד"ה יוחנ (' :יוחנ ב שיוכל לבוא לידי היזק לו או לאחרי
קרח אמר לו לגדליה ,שמעתי שבא א לא יחוש לו ,כה עובדא ,וכההיא
ישמעאל ב נתניה עלי להרג .מיחש דגדליה ב אחיק ,אבל בעני אחר אסור
