Page 257 - haFETS-2
P. 257

‫‪hix‬‬  ‫‪ f llk rxd oeyl zekld‬חיי‬  ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

 ‫ָלאו ְ ָל ָהָרע ָח ד ְל ַ ֵ ר ְל ַה ְח ִלי ְלה ִסי ‪ַ ,‬מה ְ ָכ‬
‫ֶ ֵה ְ ֵרי ) ְ ַנִי (‪ֲ ,‬א ִפ ַהְר ֵ ה י ֵתר‪ֶ ,‬ק ֶ ר ְר ָ ִעי ֵאי ִמ ַה ִ ְנָי‬
‫)ַסְנ ֶהְדִרי כ"ו‪ֶ .(.‬א ָ א ֲא ִפ ִא ה א ָ ָבר ֶ ֵאי ַנֲע ִ י ְר ָ ִעי ַעל‬
 ‫ְיֵדי ִס ָר ‪ִ ,‬א ָהֱא ֶמת ִא ָ ‪ֲ ,‬א ִפ ָה ִכי )ו( ָאס ר ְלַק ֵ ל ִ ְבֵרי ֶה‬
 ‫)ז( ְל ַהֲא ִמיָנ ְ ַה ְח ָל ָטה‪ֵ ְ ,‬אי ָחל ֵ ' ֵעד ת'‪ֲ ,‬א ִפ ַעל ְ ַנִי‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .mdixac lawl xeq` (e‬אראה לבאר בספרא )קדושי פ"ד( ובחוש משפט‬

‫די זה בעזרת הש יתבר לעני בסימ תכ"ו דעל זה כתיב )ויקרא י"ט טז(‬

‫לשו הרע‪ ,‬וג לעני רכילות‪ ,‬כדי שלא 'לא תעמוד על ד רע '‪ ,‬אפילו הכי‬

     ‫אצטר לכפול הדברי בחלק השני במה שלא קיבל ‪ ,‬כדי עשה‪.‬‬

‫בבאר מי חיי ‪ .‬וראיה לזה שאסור ‪ s`e‬דש המעשה היה ברכילות‪ ,‬מסתמא‬

‫בלשו הרע ג כ דינא הכי‪ ,‬דזיל‬  ‫להאמי אפילו משני ויותר‪ ,‬ממה‬

‫שאמרו בגמרא נדה )ד ס"א‪ (.‬ש בענינא בתר טעמא‪ ,‬דמסתמא טע הדבר הוא‬

‫דגדליה‪' ,‬מתו שהיה לו לחוש לעצת כמו שכתבנו בפני ‪ ,‬דאי חל עליה‬

‫יוחנ ב קרח' וכו'‪ ,‬וש 'אמר רבא האי ש 'עדות' כי א בבית די ‪ ,‬אבל חו‬

‫לישנא בישא א על גב דלקבולי לא לבית די הוא סיפור בעלמא‪ ,‬וא כ‬

‫מיבעי למיחש מיבעי'‪ .‬משמע‪ ,‬דבמה הוא הדי בלשו הרע‪ .‬וכ פירש הרב‬

‫שלא רצה גדליה לקבל דברי יוחנ ב אברה אב עזרא פשטא דפסוקא )שמות‬

‫קרח‪ ,‬יפה עשה כדי ‪ ,‬א קלקל במה כ"ג ב'( ד'לא תהיה אחרי רבי לרעות'‪,‬‬

     ‫שלא חשש לדבריו לשמור את עצמו עיי ש *(‪.‬‬

‫ואת אנשיו ממנו‪ .‬והרי ש במעשה )‪ .dhlgda mpin`dle (f‬ואי להקשות‬

‫על זה‪ ,‬ממה שאמרו ש בפסחי‬     ‫דגדליה‪ ,‬רבי אמרו לו שמחשבת‬

‫ישמעאל להרגו‪ ,‬כמו שמפורש בקרא )קי"ג ע"ב(‪' :‬אלא דאיכא סהדי דעביד‬

‫)ירמיה מ' י"ג י"ד(‪ ,‬וש לא היו רשעי איסורא‪ ,‬כולי עלמא נמי מיסני סני ליה'‪,‬‬

‫במה שהרכילו על ישמעאל‪ ,‬דאדרבה דש הכוונה‪ ,‬שנתחזק עדות בבית די ‪,‬‬

‫מצוה רבה קיימו בזה‪ ,‬כמו שמפורש אבל א לא נתחזק עדות בבית די ‪,‬‬

‫*( ‪ :d"dbd‬וכ מוכח בחוש משפט סימ ע"ה סעי כ"ג בהגה"ה‪ ,‬שכתב‪' :‬אבל א אי העד‬
‫לפנינו להעיד‪ ,‬לא מיקרי טענת ברי מה שאמר ששמע מפי אחרי ]פירוש‪ ,‬ואינו‬
‫יכול להשביע לחבירו‪ ,‬אפילו היסת[‪ ,‬ומשמע מלשו זה‪ ,‬דאפילו א שמע משני ‪ ,‬ג כ אינו‬
‫טענת ברי‪ .‬וכ הוא להדיא בטור סעי ל"ג‪ .‬וג היש אומרי הנזכר ש בהגה"ה‪ ,‬אינו חולק‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262