Page 259 - haFETS-2
P. 259
`kx f llk rxd oeyl zekldחיי חפ
miigd xewn
ְ .cוה א ַהִ י ִ ,א ָי ָצא )ח( ק ל ַעל ֶא ָחד ֶ ָע ָ ה ַמֲע ֶ ה א
ֶ ִ ֵ ר ָ ָבר ֶ ֹא ָ ָרא י ַעל ִ י ַה ָרה ֵ ,י ֶ ה א ִא ר
miig min x`a
לרביה כבי תרי לימא ליה ,ואי לא לא שכתבתי ,וברור בעזרת הש יתבר .
לימא' .ומשמע דרבו יהא מותר לו לשנוא ועיי לקמ )סעי ז'( מה שכתבתי בדינא
לאותו פלוני מטע זה .ואמאי ,והלא דמהימ ליה כבי תרי.
) .lew (gממה שאמרו בנדה )ס"א' :(.הנהו ג זה הוא איסור דאורייתא לשנוא לאחד
בני גלילא דנפק עלייהו קלא דקטול מסת ישראל בחנ ,ועל מי שהדי
נפשא ,אתו לקמיה דר' טרפו אמרו ליה מחייב שלא להאמי להחליט רק לחוש,
לטמרינ מר וכו' ,אי אטמרינכו ,הא ג כ אסור לשנוא אותו מ התורה,
אמור רבנ ,האי לישנא בישא ,א על וכמו שכתבנו לעיל בכלל ו' סעי י"א
גב דלקבולי לא מיבעי ,למיחש ליה והוא מתשובות מהרי"ק .וא כ אפילו
מיבעי' .הרי דג בקול איתא האי דינא א תלמידו מהימ לרבו כבי תרי ,מאי
הוי ,והלא אפילו א תרי סיפרו לנו ,ג
דאיסור קבלת לשו הרע. כ אסור להאמינ ולשנוא אותו ,כיו
דאיסור קבלת לשו הרע הוא אפילו
oi`eלהקשות על זה ממה שאמרו
בסנהדרי )ל"א ,(.בההוא תלמידא משני .
דנפק עליה קלא דגלי מילתא דאיתמר
בבי מדרשא בתר עשרי ותרתי שני , dfcאינו ,דכוונת הגמרא 'אי מהימ ליה
אפקיה ר' אמי ואכריז עליו ואמר :די כבי תרי' ,היינו כדברי שני עדי
גלי רזיא .הרי דעל קלא דנפק עליו, שמעידי דבריה במקו הראוי ,דהיינו
הוציאוהו מבית המדרש ,וכל שכ בבית די ,שנאמני דבריה בהחלטה,
שמותר להאמי בלבד .עיי בגירסת כ הוא מהימ ליה ,ואי כוונת הגמרא
הרי" והרא"ש דלא גרסי 'דנפק עליה
כדברי שני אנשי סת .
קלא' ,רק 'דאפיק' וכו' ,משמע דדבר ,mbeמדברי רבינו יונה בשערי תשובה
ברור היה .וא ברמב" פרק כ"ב מוכח כמו שכתבנו ,דכבי תרי היינו
מהלכות סנהדרי בדי זה ,משמע ג כ כדברי שני עדי ,שכתב במאמר ר"כ:
'ואמרו רבותינו ,כי המעיד יחידי על
דאיירי בדבר ידוע.
חברו בדבר עבירה ,מלקי אותו מכות d`xpeלי ,דא לפי גרסתנו ,כוונת
הגמרא בזה ,דנתברר אחר כ מרדות ,א יוכל לגלות הדבר בהצנע
לרבו ולאיש סודו ,א ידע כי יאמינו לר' אמי שהוא גילה את הדבר ,והא
דבריו כדברי שני עדי ' .הרי שדקדק דנקט הגמרא דנפק עליה קלא ,להשמיענו
רבינו יונה וכתב 'כדברי שני עדי ' כמו דמשו דנפק עליה קלא בבי מדרשא
