Page 59 - haFETS-2
P. 59
oie`l - dgiztחיי `k חפ
miigd xewn
)ְ (cוע ֵבר ַנ ֵ י ַה ְמ ַס ֵ ר ְו ַה ְמַק ֵ ל ְ ָלאו ְ " ִל ְפֵני ִעֵ ר ֹלא ִת ֵ
ִמ ְכ ל" )ַוִ ְקָרא י"ט י"ד( ִ ,י ָ ל ֶא ָחד נ ֵת ִמ ְכ ל ִל ְפֵני ֲח ֵבר ,
miig min x`a
azkeהרמב" על זה וזה לשונו' :ופירושה ,תעשה ,א כ בעני לשה"ר דיש ג כ
כי 'השמר בנגע הצרעת' מנגע לאו ד'לא תל רכיל' כמו שכתב הרמב"
הצרעת' ,לשמור מאוד' שלא תבוא ) ,דעות פ"ז ה"א( ,אתי ג כ האי שמירה
ולעשות בה ככל אשר יורו אתכ הכהני .ללאו.
dneשסתמנו הדברי s` df e`l epllke ו'זכור את אשר עשה ה' אלהי למרי '
,zelikxaמשו דבאמת רכילות שתהא מזכיר זאת בפי ' ,עד כא לשונו.
מביאו ג כ לידי צרעת כדמוכח בערכי וא שאפשר לומר דא לדברי רמב" איננו
)ט"ז (.בגמרא דמשני 'הא דאהנו מעשיו לאו גמור ,רק מריבויא בעלמא ד'לשמור
נגעי באי עליו' ,ופירש רש"י מאוד' דריש הספרי ,ועיקר הלאו ד'השמר'
'שנתקוטטו על ידו' .ועוד ראיה מדואג וכל שמירה הוא לא תעשה אתי
שנענש בצרעת כדאיתא בסנהדרי )ק"ו,(: לקציצת בהרת )שבועות ד' ,(.שהוא לאו
ודואג רוכל הוה כדאיתא בכמה מקומות. גמור לכל מוני המצוות ,על כל פני דינא
דאורייתא הוא מריבויא דקרא ,שציונו הש
,eipta `ly s` inp epllkeממעשה יתבר לשמור מאוד שלא להסיח מלבנו
דמרי דהיתה ג כ שלא בפני מלהזהר מלשה"ר ,כדי שלא תביא אותנו
משה ,כדאיתא בספרי פרשת תצא )פיסקא
האיסור לצרעת.
ס"ה( ,וא על פי כ נענשה בצרעת.
dneשמנינו אותו בגררא דלאוי ,א
,dfd yperd ok mb zn` lr i`ceeae דקיימא ל )עירובי צ"ו (.הישמר
כדאיתא ברז"ל )אבות דר' נת דכתיב אצל עשה עשה ,והכא כתיב
נוסחה ב' פרק מ"ה(' :ג' אמרו אמת ,דואג אצל 'זכור' שהוא עשה ,כדלקמ בעשי
ובני רמו הבארותי' וכו' ,וא על פי אות א' ,וכ משמע בספר חרדי )פכ"א
כ נענש דואג וכנ"ל .ואי חילוק בי י"ד( .משו דלעניות דעתי נראה דהכא
שאני ,כיו דעיקר קרא זה אתי ללאו
איסור רכילות ללשה"ר וכנ"ל. גמור ,והוא לאו דקציצת בהרת ,אפשר
דג זה נכנס בכלל 'לאו' .ובפרט לפי
`wzey `ed m` - oeir jixv lawnd lr j מה שכתב המהרש"א בשבועות )ד כ'(:
בחידושי אגדות ,דכל היכי דיש בעני
`edy wx ,xeaic meya el riiqn epi`e
zrxva dwlp `ed mb m` - eala el oin`n
.oeir jixve ,df xear
הזה לאו ג כ ,אז חוזר העני לכללו ).xer iptlc e`la 'ek inp xaere (c
שהוא לא תעשה גמורה ,ונמנית דכל היכי דכתיב 'שמירה' הוא לא
