Page 7 - 20122
P. 7
מבוא
אהבה ואוכל .איך שלא תהפכו את זה ,מאחורי כל פעולה שעשיתי
בחיי ,עומד אחד מאלה .תמיד רציתי לאהוב ,להרגיש נאהבת ולאכול.
לא בהכרח בסדר הזה .כשהתיישבתי ,לפני עשור ,להעלות את סיפורי
האהבה שלי על הכתב ,היה לי רגע של הארה :יש אנשים שזוכרים
אירועים חשובים על פי הבגדים שלבשו ,חלקם יזכרו את המקום
המדויק בו עמדו ,ואני? אני זוכרת בעיקר את הטעמים והריחות של
המנות שהוגשו.
בגיל ,32אחרי חיים שלמים בהם ישנתי מחובקת עם תפריטי משלוחים
ורק אור מילא את המקרר שלי ,החלטתי להיכנס למטבח .תמיד חגתי
סביב אוכל .דיברתי עליו ,הנחיתי תוכניות בישול ,אכלתי .היה מתבקש,
שמישהי שמתעסקת כל חייה ב״מה נאכל בארוחה הבאה?״ תדע לבשל.
אבל את מלאכת הבישול והאפייה השארתי למומחים .אותם גיבורי על,
שהגיעו לעולם עם הכוח לקחת ערימת מרכיבים ולרקוח מהם יצירה
מופלאה .עם כל חיתוך ,ערבוב ,לישה והתפחה התגלתה בפני עובדה
מפתיעה – כולנו ניחנו בכוח הזה .דרושים רק אהבה טהורה לאוכל,
סבלנות ,רצון ללמוד ויכולת התמדה .כל צפצוף תנור ,כל סיר שהגיע
לרתיחה וכל מנה שהגשתי לשולחן השיש במטבח ,העלו באפי ריחות
וטעמים מתקופות שונות .תמונות משפחתיות ,חוויות ילדות ,כאבי
לב מימי הרווקות ,התאהבות וכניסה לעולם ההורות – כל אלה הציפו
אותי כמו טופי מבעבע ,שעולה על גדותיו .בלב מלא ערגה החלטתי
לאגד את סיפורי האהבה ואת הרגעים המיוחדים לכדי ספר זיכרונות.
ספר בו שזורים מתכונים של המורים מהם למדתי ,לצד כאלה של אמי
וסבתי ששמרתי בפתקים קטנים ,עמוק במגירות.
בחלומי אתם נושאים את הספר הזה משולחן המיטה אל שולחן הקפה
ומשם אל שולחן האוכל .צוחקים ,מתרגשים ,בוכים וקוראים לאנשים
האהובים עליכם להצטרף .אני רואה את הפה שלכם מתמלא ריר ואת
הלב שלכם נמשך אל המטבח ,ואותכם – מוציאים מהארון עוד סיר,
עוד תבנית ,עוד מחבת .מבשלים ,אופים ,מקציפים ,ממלאים את חדרי
הבית בריחות מסעירים .ברגעים האלה ,במטבח ,לבד או עם יקיריכם,
ייווצרו הזיכרונות הבאים.
7
