Page 11 - 20122

‫התיישבנו צפופים בחדר בנוי עץ‪ ,‬כל אחד על מגבת הביטחון שלו‪,‬‬
‫כשראשו פונה לרצפה כדי למנוע מבוכה נוספת והמתנו למנחה הטקס‪.‬‬
‫בכל שעה עגולה נכנס לסאונה אדם‪ ,‬בסביבות גיל ‪ ,50‬עם כרס מוצקה‬
‫ופראו‪ ,‬שמסתיר את איבריו המוצנעים‪ .‬נשמע כאילו אני מתארת אדם‬
‫ספציפי‪ ,‬אבל בחיי שלתיאור הזה עונים כל מנחי הטקסים‪ .‬אותו מנחה‬
‫אוחז בידו מניפה גדולה שמבשרת על הבאות‪ .‬צחקקתי עם יוסף על‬
‫העובדה‪ ,‬שהחדר מגיע רק לחמישים מעלות‪ .‬מה זה חמישים מעלות‬
‫לישראלים?! בואו‪ ,‬גרמנים חמודים‪ ,‬בואו לשיזפון באוגוסט ותראו‬

‫חום אמיתי מהו‪ .‬עם בגדים!‬

‫הטקס התחיל‪ .‬דממה השתררה בחדר‪ .‬רק נשימות שהלכו והפכו כבדות‬
‫מילאו את החלל וקולות נפנוף המניפה הענקית הלכו והתקרבו לעברנו‪.‬‬
‫האיש עם הפראו נעמד מולי‪ ,‬הניף את המניפה גבוה והוריד אותה‬
‫באחת‪ .‬אם יש גיהינום‪ ,‬ככה הוא מרגיש‪ .‬לבה שטפה את כולי‪ ,‬מהמצח‬
‫ועד הבהונות והאוויר נכנע בפני הבעירה‪ .‬תפסתי את ידו של יוסף‬
‫בחוזקה בזמן שהפראו הגיע אליו‪ ,‬המתנתי שיחוש גם הוא את מכת‬
‫החום‪ ,‬כנקמה קטנה על שגרם לי סבל כזה וביקשתי ללכת‪ .‬רגע לפני‬
‫שלקחתי את המגבת‪ ,‬התחלפה תחושת הסבל בתחושת הקלה מופלאה‪.‬‬
‫התיישבתי חזרה וסימנתי ליוסף שננסה שוב‪ .‬כך ישבתי במשך רבע‬
‫שעה‪ .‬המניפה העבירה את הלהט מעלי עוד חמש פעמים ובכל פעם‬
‫שחשתי בשריפה וחשבתי שאני לא יכולה עוד‪ ,‬הגיעה הקלה גדולה‬
‫יותר מקודמתה‪ .‬בסיבוב האחרון הצלחתי להרים את ראשי מהרצפה‪.‬‬
‫כולם היו שקועים בסבל המהול בתחושה מופלאה ויכולתי לראשונה‬
‫לבחון את האנשים שחולקים איתי אוויר רותח‪ .‬כולם היו בני אדם‪ .‬עם‬
‫נקודות חן‪ ,‬כתמים‪ ,‬ציצי אחד גדול יותר מהשני‪ ,‬ישבנים נפולים‪...‬‬
‫להבדיל מהחברות שהקיפו אותי לאורך החיים‪ ,‬אלה שאכלו רק סלט‬
‫והתהדרו במבנה גוף ששמור לשערי מגזין‪ .‬לא כך דמיינתי בני אדם‬
‫עירומים‪ ,‬כשביליתי את חיי הבוגרים בחשש להחליף חולצה ליד‬

‫חברות‪ ,‬או ללכת לים בבגד ים‪ ,‬באור יום‪ ,‬ליד אנשים‪.‬‬

‫הפראו סגר את הטקס בברכת נמסטה והמליץ ללכת לרחוץ במי קרח‪.‬‬
‫כשפתחנו את דלת הסאונה התגלתה בפנינו מיני סופת שלג‪ ,‬כזאת‬
‫שצבעה את המדשאות בלבן בתוך כמה דקות וכיסתה את גופי העירום‬
‫בפתיתים קפואים יפהפיים‪ .‬ברגע של אומץ מפתיע נטשתי את יוסף‪,‬‬
‫את מגבת הביטחון ואת התור למים הקרים‪ .‬התחלתי לרוץ על הדשא‬
‫הקפוא‪ ,‬בשלג‪ ,‬בלי בגדים ובלי כל מחשבה על מראה איברי הקופצים‪.‬‬

‫״עדי! אפילו הגרמנים לא רצים עירומים‪,‬״ שמעתי את יוסף מרחוק‪ .‬לא‬
‫אכפת לי‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬הגרמנים לא יודעים את האושר בלהיות מוגזמים‪.‬‬
‫השתקפות גופי העירום הציצה אלי מחלון הספא וחיוך התגנב אל פני‪ .‬אולי‬
‫אגס אני כבר לא אהיה‪ ,‬אבל בימים כמו זה‪ ,‬אני ממש אוהבת תפוחים‪.‬‬

‫‪11‬‬