Page 92 - RTZ
P. 92

‫הפרשה‬                   ‫תשא‬          ‫צב עיון‬

‫ובירושלמי (שם) איתא‪ ,‬דהנחת רוח שלהם היתה‪ ,‬שלא יהא קרבן‬
                                        ‫מתקרב אלא משלהן תחילה‪.‬‬

‫וביאר המאירי‪ ,‬שרצונם היה שהשקלים שלהם יהיו משתמשים‬
‫לצורך קרבנות ציבור‪ ,‬ולא ישארו בכלל השיריים הנשארים בקרקע‬

                         ‫הלשכה‪[ .‬וכן פירש הרמב"ם בפהמ"ש (שם)‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬

‫ויל"ע‪ ,‬הא ודאי הא דקאמר 'שיהא המצוה משלהן תחילה'‪ ,‬לא היה‬
‫לשם כבוד בעלמא‪ ,‬דהרי רבן גמליאל היה ענוותן (כדאיתא בסנהדרין יא‪,‬‬
‫ב)‪ ,‬וודאי חינך את ביתו על דרך זו [עיי"ש ברש"י]‪ ,‬ומצד ההלכה הקרבן‬
‫בודאי נקרא על שם כולם‪ ,‬דהא הוי קרבן ציבור‪ ,‬וא"כ מה הרוויחו בזה‬
‫שהשתמשו במטבעות שהם נתנו עבור הקרבן‪ .‬ואדרבה‪ ,‬אם היה המטבע‬
‫באמת קרוי על שמם‪ ,‬היה הקרבן ציבור נפסל‪ ,‬כיון שצריך שימסרנו‬
‫לציבור יפה יפה‪[ .‬ראה מקדש דוד (קדשים סי' יט סק"י)‪ ,‬וראה עוד בשערי תשובה‬

                             ‫(או"ח סי' תרנח סק"ד)]‪.‬‬

‫ליון צז פרשת תשא אות א‬

‫תשובת מרן רבינו חיים קניבסקי זצוק"ל‬

         ‫זה רק כבוד הנשיאות והציבור עשו זה‬

   ‫תשובת הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א‬

                                ‫יש בעלות מיוחדת לבעלי השקלי‬

‫תשובת הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א‬

   ‫ה רצו שהקרבן יתייח אחר ה‘נתינה‘ שלה ולא רק אחר ממונ‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97