Page 97 - RTZ

‫הפרשה צז‬ ‫ויקהל‬ ‫עיון‬

‫ב‪ .‬יציאת העם מלפני משה‬

‫ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה (לה‪ ,‬כ)‬

‫מקרא זה דרשני הוא אומר‪ ,‬דהא פשיטא הוא שאחר שגמר משה‬
‫רבינו את דבריו הלכו לביתם‪ .‬וכשם שלא מצאנו בשום מקום שהוצרך‬
‫הכתוב לפרש שהלכו לביתם אחר שלמד עמהם‪ ,‬דזה מובן מאליו‪ ,‬גם‬
‫פה פשוט שיצאו מלפניו‪ ,‬ומה נשתנה כאן שהוצרך לומר שיצאו מלפני‬

‫משה‪.‬‬

‫עוד צ"ב‪ ,‬אף אם מאיזה טעם יש צורך להודיענו שכל עדת ישראל‬
‫יצאו בגמר הדיבור‪ ,‬אך מדוע הוסיף הכתוב 'מלפני משה'‪ ,‬הלא כבר נאמר‬
‫(בפסוק א ובפסוק ד) שמשה הקהילם והוא דיבר אליהם‪ ,‬ומדוע הודגש שוב‬

‫שיצאו כולם 'מלפני משה'‪.‬‬

‫ויקהל‬ ‫ג‪ .‬הימלכות משה בישראל על מינוי בצלאל‬

‫ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן‬
‫אורי בן חור למטה יהודה (לה‪ ,‬ל)‬

‫בברכות (נה‪ ,‬א) איתא‪ :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬אין מעמידין פרנס על הציבור‬
‫אלא אם כן נמלכין בציבור‪ ,‬שנאמר 'ראו קרא ה' בשם בצלאל' וכו'‪ ,‬הלך‬
‫ואמר להם לישראל‪ ,‬הגון עליכם בצלאל‪ .‬אמרו לו אם לפני הקב"ה ולפניך‬

‫הוא הגון לפנינו לא כל שכן‪ ,‬ע"כ עי"ש‪.‬‬

‫ויש לברר‪ ,‬מדוע כשנתמנה אהרן לכהונה‪ ,‬לא מצאנו שנמלכו בציבור‪.‬‬

‫ד‪ .‬חכמה תבונה ודעת‬

‫וימלא אתו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל‬
‫מלאכה (לה‪ ,‬לא)‬

‫יש לדקדק‪ ,‬דבלישנא דקרא הקדים 'חכמה' ו'תבונה' ל'דעת'‪ .‬וא"כ‬
‫מדוע בסדר תפילת יום השבת‪ ,‬בנוסח 'קל אדון על כל המעשים'‪ ,‬נאמר‪:‬‬