Page 99 - RTZ

‫הפרשה צ‬ ‫ויקהל‬ ‫עיון‬

‫ויקהל‬ ‫בבראשית רבה (פד‪ ,‬יח) אמר הקב"ה‪ ,‬אתם מכרתם בנה של רחל בחמש‬
‫סלעים‪ ,‬לפיכך יתן כל אחד מכם חמש סלעים של בן במנה צורי‪ .‬אם‬
‫פודה כרמו בשנה רביעית יברך כמו כן על פדיון כרם רבעי‪ .‬ונראה כמו‬

‫כן‪ ,‬בזמן שהיה בית המקדש קיים והיו נותנין מחצית השקל היו מברכיןפרשת‬

‫אקב"ו לתת מחצית השקל‪ ,‬דהכי נמי אמר בבראשית רבה‪ ,‬אמר הקב"ה‬
‫אתם מכרתם בנה של רחל בחמש סלעים‪ ,‬לפיכך כל אחד מגיעו בקע‬
‫לגולגולת‪ ,‬פי' עשרה היו שמכרוהו בחמש שקלים‪ ,‬נמצא חלק כל אחד‬

‫מחצית השקל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫וצ"ע טובא‪ ,‬שכן שתי מצוות אלה‪ ,‬פדיון הבן ומחצית השקל‪,‬‬
‫מפורשות הן בתורה ופשיטא שעל כל מצוה איכא ברכה‪ .‬ועל פדיון הבן‬
‫הרי הברכה מפורשת בגמ' (סוף פסחים)‪ .‬וכן נמי הברכה על מחצית השקל‬
‫היא מחוייבת מסברא‪ .‬ומדוע הביא הר"י בר יקר מהמדרשים‪ ,‬ואיזו סברא‬

‫יש בזה כדי לחייב ברכה עפ"י דברי המדרש הנ"ל‪.‬‬

‫[הנה יש לדון בעצם נתינת השקלים‪ ,‬אי הויא מצוה בפני עצמה שמחויבים לתת‬

‫מחצית השקל‪ ,‬או שהיא בגדר הכשר מצוה שע"י המחצית השקל יקנו קרבנות ציבור‬

‫‪ -‬תמידין ומוספין וכיוצ"ב‪ .‬וכן יש לדון בגדר קריאת פרשת שקלים‪ ,‬אם היא בגדר‬

‫ההכרזה שמבואר במגילה (כט‪ ,‬ב) שבאחד באדר משמיעין על השקלים (ראה פי' ר"ח‬

‫שם)‪ ,‬וכהיום שאין לנו בית המקדש‪ ,‬מ"מ תקנה ראשונה לא בטלה‪ .‬או שהיא בבחינת‬

‫'ונשלמה פרים שפתינו' (הושע יד‪ ,‬ג)‪ ,‬דכמו שבקרבנות אמרינן (תענית כז‪ ,‬ב; מנחות קי‪,‬‬

‫א) שכל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבן‪ ,‬ה"נ הקורא פרשת שקלים כאילו קיים‬

‫מצות מחצית השקל‪ .‬ראה לבוש (או"ח סי' תרפה ס"א ביסוד מצות זכר למחצית השקל)‬

‫ודו"ק בכל זה]‪.‬‬