Page 104 - RTZ
P. 104

‫הפרשה‬                   ‫ויקהל‬         ‫קד עיון‬

                        ‫י‪ .‬צבע התכלת‬

       ‫חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן (לה‪ ,‬לה)‬

‫ויש לבאר אם כן‪ ,‬כיצד השתמשו‬        ‫מגן אברהם (או"ח תקפו‪ ,‬יג) כתב‪ ,‬שכל‬
‫כאן בתכלת שהיא צמר צבוע בדמו‬       ‫התורה כולה הוקשה לתפילין‪ ,‬לעניין‬
‫של החלזון‪ ,‬שהוא מין דג טמא‬         ‫הדין שיש להשתמש לצורך המצוות‬
                                   ‫רק בדברים שהם 'מן המותר בפיך'‪,‬‬
                 ‫שאינו כשר למאכל‪.‬‬
                                                ‫דהיינו טהורים לאכילה‪.‬‬

‫הרה ג אהרן ביין שליט א‬
 ‫מח מונה בפרשה ירושלי‬
‫‪ahronbinn@gmail.com‬‬

         ‫פקודיך אתבונן – ברורי הלכה‬

                ‫בגדר עני לענין צדקה בזמה"ז*‬

                                                    ‫כל נדיב לבו יבאה לה כב‬

                                                         ‫כבוד הני תרי צנתרי דדהבא‬
                                                   ‫הרה"ג ר' ‪ ...‬והרה"ג ר' ‪ ...‬שליט"א‬
‫במה ששאלתם הלכה למעשה מי זכאי ליטול צדקה בזמה"ז‪ ,‬דהלא במסכת פאה (פ"ח‬
‫מ"ח) מבואר דמי שיש לו מאתיים זוז שוב אינו זכאי ליטול מתנות עניים‪ .‬וכן "מי שיש לו‬
‫חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול"‪ .‬ויש לעיין כיצד נקבע הלכה זו בזמן‬
        ‫הזה‪ .‬והארכתם בסוגיא זו בטוב טעם ודעת ממקור הסוגיא עד דברי גדולי הזמן‪.‬‬
                                             ‫הנני כותב בקצירת האומר את הנלענ"ד‪.‬‬
‫הנה ביסוד הלכה זו דמאתיים זוז כתב שם הר"ש דשיערו חכמים כמה מזונותיו של אדם‬
‫לשנה תמימה‪ ,‬וכ"כ באור זרוע הלכות צדקה סימן י"ד‪ ,‬וברע"ב שם‪ ,‬וכן הוא בטור יו"ד‬

                                                                          ‫סימן רנ"ג‪.‬‬

‫* הגאון רבי אשר ויי שליט א בעל מנחת אשר גאב ד דר י תורה ירושלים‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109