Page 100 - RTZ
P. 100
הפרשה ויקהל עיון ק
אביטה ארחותיך -סוגיה בפרשה
ז .ל”ט מלאכות המשכן
אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן ה זרעו ואת לא תזרעו ה
קצרו ואת לא תקצרו שבת מ ב .
א אי ור מלאכה בשבת נלמד מן המשכן שמלאכה שהיתה במשכן א ורה בשבת
ולכאורה היה נראה שאין הדבר בתורת יבה ש יבת האי ור לזרוע בשבת היא
מחמת שזרעו במשכן שהרי יבת אי ור מלאכה בשבת מפורשת בתורה כי ששת
ימי עשה ה‘ את השמי ואת האר וינח ביו השביעי‘ וכיצד נאמר ש יבת האי ור
לזרוע בשבת היא מחמת שזרעו במשכן
אלא שמלאכת המשכן היא הוכחה למלאכה הא ורה בשבת שההוכחה שא ור
לזרוע בשבת היא ממה שזרעו במשכן והיינו שאל לנו ללמוד מ ברא מהו המעשה
הנקרא מלאכה שעליו הזהירה תורה לא תעשה כל מלאכה‘ אלא מכ שמעשה
כל שהוא נעשה במשכן מזה מוכח שמעשה זה הוא בכלל מלאכה שנא רה בשבת
ב אלא שהוכחה זו תלויה בהנחה שבעבודת המשכן לא עשו מעשה שאינו מלאכה
ומכח הנחה זו אפשר להוכיח שכל דבר שעשו במשכן הוא מלאכה הא ורה בשבת
והדבר תמוה כיצד יתכן שלא נעשו בעבודת המשכן שו מעשי שאינ מלאכה
וכי הקפידו עושי המשכן שלא לברור אוכל מתו פ ולת אלא לברור פ ולת מתו
אוכל ולא להניח את הקדירה של ה ממני על האש אלא לאחר שהודלקה האש
כדי שמעשה ההנחה יהיה מעשה של מלאכת מבשל
והדבר פשו שלא למדו מלאכות שבת מכל מעשה שנעשה בעבודת המשכן
אלא מהמלאכות שנעשו במשכן ונמצא שמ ברא אנו יודעי איזה מעשה נחשב
מלאכה להחשיבו בכלל מלאכות המשכן וכיון שאנו יודעי מ ברא שמעשה זה
הוא מלאכה א ידוע לנו שהוא א ור בשבת בלא הוכחה ממלאכת המשכן
ג ואמנ מדברי ה מ‘ נראה שה יבה למנין מלאכות שבת היא מחמת שכ היה
במשכן
שהקשו שבת ע ב מפני מה נמנו זורה ובורר ומרקד לשלש מלאכות חלוקות
בשבת והרי כולן ענין אחד הן לעשות את האוכל לנקי מפ ולת והשיבו שכל דבר
שהיה במשכן נמנה למלאכה וא שיש מלאכה הדומה לו
וא“כ דבר זה אינו בתורת הוכחה שמוכח שזריה וברירה הן מלאכות חלוקות ממה