Page 101 - RTZ
P. 101
הפרשה קא ויקהל עיון
ויקהל שבמשכן זרו ובררו אלא בתורת יבה שהזריה נמנית למלאכה מחמת שזרו במשכן
והברירה נמנית למלאכה מחמת שבררו במשכן
ד וכן מבואר מדברי תו ‘ שבת צד א בפירוש ענין מלאכה שאינה צריכה ל ופה
דהיינו שכשעושה המלאכה אינו צרי לאותו צור שהיו צריכי לו כשעשאוה
במשכן ופירשו ה ע כי הצור שהיתה מלאכה נעשית בשבילו במשכן הוא ו
המלאכה ושורשו‘ שכל מלאכות שבת נלמדות מן המשכן וכשאין צרי בעשייתה
לאותו צור שהיו צריכי במשכן נקראת מלאכה שאינה צריכה ל ופה
וכ ון החופר ומא שכיון שבמשכן לא היו צריכי לחפור ומות אלא כדי להכני
בתוכן את עמודי המשכן ולא היו צריכי לחפור ומא בשביל העפר הרי ו אי ור
מלאכת חופר ומא הוא הצור בשימוש ב ומא וענין זה אינו בתורת הוכחה שכיון
שבמשכן לא היו צריכי לחפור ומא לצור עפר הרי שאין זה צור של מלאכת
חפירת ומא אלא הענין הוא בתורת יבה שנא ר הצור של שימוש ב ו ה ומא
מחמת שצור זה היה במשכן וכלשון התו ‘ שהצור שהיה במשכן הוא שורש
המלאכה שנא רה בשבת
ה וכן היא פש ות דברי ה מ‘ שבת ע א של“ מלאכות שבת נאמרו למשה ב יני
ועליה אמר משה אלה הדברי אשר צוה ה‘ לעשות אות ‘ אלה‘ ב ימ ריא ל“ו
ותיבת הדברי ‘ מרבה עוד שתי מלאכות ותו פת האות ה‘ מרבה עוד מלאכה
והיינו ל“
והרי הדברי שצוה ה‘ לעשות אות ה המלאכות של עשיית המשכן שציוה ה‘
לעשותן ועליהן אמר משה ששת ימי תיעשה מלאכה‘ שלא יעשו את מלאכות
המשכן אלא בששת ימי המעשה ולא בשבת
ונמצא שאמירת ל“ מלאכות שבת היתה על ידי הציווי לעשות את ל“ מלאכות
המשכן וכמו שנתבאר שאי ור המלאכות בשבת הוא מכח מה שמלאכות אלו היו
קיימות במשכן
ו ובביאור הדברי היה אפשר לומר שדבר זה הוא בתורת חשיבות במלאכה במה
שהשתמשו במין מלאכה זו לעבודת המשכן ולמדנו ממה שהוקש אי ור שבת
למלאכת המשכן שאין אי ור מלאכה בשבת אלא במלאכה שקיימת בה חשיבות
זו שהיא היתה במשכן
ולדר זו יהא עלינו לחלק בין מלאכה שלא היתה במשכן ובין שאר מלאכות שאינן
חשובות שא רו חכמי בשבת וכמקלקל ומלאכה שאינה של קיימא וכדו‘ אבל
מלשון התו ‘ למדנו שאין כאן נידון בתו פת חשיבות למלאכה אלא ש ו אי ור
המלאכה ושרשו הוא במה שהיתה המלאכה קיימת במשכן