Page 107 - RTZ
P. 107

‫הפרשה קז‬  ‫ויקהל‬  ‫עיון‬

‫ויקהל‬  ‫ביתו של אדם‪ ,‬אלא תומכים תמיכה חלקית‪ .‬ועוד דמצוי מאוד שגם קופות אלה נקלעות‬
                                     ‫לקשיים כספיים ואין להם כל התחייבות כלפי הנתמכים‪.‬‬

       ‫ומשום כל הלין טעמי נראה דאין לגדר מאתיים זוז כל משמעות לזמנינו לא בכלל ולא‬
       ‫בפרט‪ ,‬אלא אין הדבר תלוי אלא בכל זמן ועידן‪ ,‬כל שפרנסתו דחוקה ובצער מותר לו‬

                                                     ‫ליטול מצדקה ומצווים אנו לתמוך בידו‪.‬‬

       ‫וגם מה שהבאתם מהגר"י בלוי בספרו צדקה ומשפט במה שכתב הטור דמותר לו ליטול‬
       ‫עד שיהיה לו קרן להתפרנס מרווחיו לא קאי אלא אחמשים זוז שמתפרנס מהם ולא על‬
       ‫מאתיים זוז‪ ,‬אין נראה כלל לא מלשון הטור ולא מסברא‪ .‬אך מ"מ נראה דלמעשה יש‬

                                  ‫לנהוג עפ"י דברי הטור "הכל לפי המקום והשעה"‪ ,‬כמבואר‪.‬‬

       ‫ועוד ראיתי בדרך אמונה שם דאברך כולל לעולם יש לו דין עני שהרי אין הכולל חייב‬
       ‫כלפיו ואם לא יהיה כסף בקופת הכולל רשאי ראש הכולל לא לשלם לאברכים‪ .‬ולענ"ד‬
       ‫לא מסתבר כדבריו אלא כיון שמקבלים הם שכרם דבר חודש בחדשו וזה די מחסורם‬

                  ‫פשוט דאין להם דין עני כל עוד מקבלים הם באופן קבוע את קיצבת הכולל‪.‬‬

       ‫ועוד דבימי קדם כשלא היו כל זכויות לעובדים גם רוב הפועלים לא היה להם כל בטחון‬
       ‫במקום עבודתם ואעפ"כ פשוט דכל מי שהשתכר בעבודה קבועה עשיר הוא ולא עני‪,‬‬

                                                        ‫וכך נראה פשוט לגבי אברכי כוללים‪.‬‬

       ‫באהבה וביקר‬
       ‫אשר וייס‬

                 ‫קונטרס התשובות‬

       ‫תשובות על שאלה שפורסמה בשנים קודמות‬

                          ‫האם הבערה הויא מלאכה‬

                 ‫לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת (לה‪ ,‬ג)‬

       ‫לא תבערו אש‪ ,‬יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת‪ ,‬ויש אומרים לחלק‬
                                                                               ‫יצאת (רש"י)‬

       ‫מקור פירש"י ביבמות (ו‪ ,‬ב)‪ ,‬ושם איתא‪ :‬דתניא‪ ,‬הבערה ללאו יצתה‬
       ‫דברי ר' יוסי‪ ,‬רבי נתן אומר לחלק‪ ,‬ע"כ‪ .‬ופירש"י‪ :‬ללאו יצאתה‪ ,‬לומר‬
       ‫שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא‪ .‬לחלק‪ ,‬שלא תאמר‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112